מטרת החוק היא למנוע ממעסיקים לקבל בטחונות לשם הבטחת הישארות עובדים בזמן עבודתם או בזמן קבלתם לעבודה.

“בטחונות” – מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, נכס משועבד.

החוק קובע כי מעסיק לא יקבל, במישרין או בעקיפין, בטוחות מעובד, ואם קיבל – אסור לו לממש אותן.  הוראות החוק חלות על מעסיק בפועל של עובד קבלן כוח אדם, וכן על מזמין שירות.

זכות העובד אינה ניתנת להתניה או לוויתור.

הבהרה: החתמת עובד על התחייבות לעבוד תקופה מסוימת, לרבות החתמת עובד לתשלום פיצוי אם יפר את התחייבותו, אינה אסורה על פי החוק, אשר אוסר קבלת בטוחות בלבד. המשמעות היא, שאם העובד מפר את התחייבותו, המעסיק יכול לתבוע אותו, בניגוד ל”בטוחות” שבידי המעסיק שבמקרה כזה יכול לממשן (וזה אסור).