גיל פרישה חובה
לפי החוק, גיל פרישה חובה, הן לגבי עובד והן לגבי עובדת, הוא 67. ניתן לקבוע בהסכם העבודה או בהסכם קיבוצי, כי גיל פרישה חובה יהיה גבוה מזה הקבוע בחוק.
מעסיק רשאי לחייב עובדים לפרוש מעבודתם בשל גילם, עם הגיע העובדים לגיל פרישה חובה. יחד עם זאת, לפי הפסיקה, בנסיבות בהן עובדים מבקשים להמשיך בעבודתם לאחר גיל פרישה חובה, על המעסיק לשקול זאת בנפש חפצה בהביאו בחשבון גם את יכולתם של העובדים לבצע את עבודתם.
לפי החוק, גיל פרישה חובה, לגבי עובד ועובדת שנולדו עד לחודש אפריל בשנת 1942, משתנה בהתאם לתאריך הלידה. לפירוט העלייה המדורגת של גיל פרישה לגבר ולאשה, בהתאם לתאריך הלידה.
| תאריך לידה | גיל פרישה חובה |
|---|---|
| עד 3.1939 | 65 |
| 4.1939 – 8.1939 | 65 + 4 חודשים |
| 9.1939- 4.1940 | 65 + 8 חודשים |
| 5.1940 – 12.1940 | 66 |
| 1.1941 – 8.1941 | 66 + 4 חודשים |
| 9.1941 – 4.1942 | 66 + 8 חודשים |
| 5.1942 ואילך | 67 |
עוד מאמרים בנושא…
גיל פרישה חובה
גיל פרישה חובה לפי החוק, גיל פרישה חובה, הן לגבי עובד והן לגבי עובדת, הוא 67. ניתן לקבוע בהסכם העבודה או בהסכם קיבוצי, כי גיל פרישה חובה יהיה
גיל הפרישה מהעבודה
קיימים שלושה מועדים שבהם עובדים יכולים או צריכים לפרוש מהעבודה עקב גילם. גיל פרישה הוא הגיל שבו עובדים זכאי לפרוש מעבודתם ולקבל קצבת פרישה (פנסיה).
איסורי פיטורים והגבלות לפי הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסכמי העבודה
קיימים הסכמים קיבוציים הכוללים הגנות מפני פיטורים, כגון: סמכות לוועד עובדים להתערב בהליך הפיטורים ולהשפיע עליו, חובה להתייעץ בוועד העובדים לפני נקיטה בהליך פיטורים, או
איסור פיטורים והגבלות לעניין פיטורים
בנסיבות מסוימות אסור לפטר עובדים, או שיש הגבלה על פיטוריהם. הוראות אלה מעוגנות בחקיקה, בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ולעתים גם בהסכם העבודה שבין העובדים למעסיקים.