דף הבית » דיני עבודה » חופשה שנתית

מאמרים חדשים

תגיות תוכן
(סעיף 3(ה3)(1) לפקודת מס הכנסה) (1)אבטלה (2)אחריות (1)אחריות פלילית (1)אי כושר (1)אישור מחלה (1)אכיפה (2)אפליה (8)אפליה בעבודה (3)בודק שכר (4)בודק שכר מוסמך (5)בחירות (1)ביגוד (1)בידוד (1)ביטוח אבטלה (1)ביטוח אימהות (1)ביטוח לאומי (17)ביטוח מנהלים (1)ביטוח פנסיוני (1)ביטוח תאונות אישיות (1)ביטוח תאונות עבודה (1)ביטול הודעה מוקדמת (1)ביטחונות מהעובד (1)בני נוער (5)בעל שליטה (1)בקרת שכר (1)גובה דמי הנסיעה (1)גיוס עובדים (1)גיל הפרישה מהעבודה (1)גילום מס (1)גיל פרישה (5)גיל פרישה חובה (1)גיל פרישה נשים (1)גמול שעות נוספות (2)דיני מיסים (1)דיני עבודה (23)דמי אבטלה (1)דמי ביגוד (1)דמי בידוד (1)דמי ביטוח לאומי (1)דמי הבראה (8)דמי חג (1)דמי חופשה (1)דמי לידה (3)דמי מחלה (3)דני עבודה (1)הודעה מוקדמת (2)הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (1)הוצאות לינה (1)הוצאות נסיעה (1)הזכאות לימי מחלה (1)הזכות להיעדרות בגין מחלה (1)החזר הוצאות נסיעה (2)הטרדה מינית (1)היטל עובדים זרים (1)היעדרות מעבודה (1)היתרים להעסקה בשעות נוספות (2)היתר לעבודה במנוחה השבועית (1)הכנסה חייבת (2)הכנסה מירבית (1)הלוואה (1)הלנת שכר (3)הלנת שכר עבודה (3)המועד לתשלום הפיצויים (1)הנחת יישובי ספר/פיתוח (1)הסכם עבודה (1)הסכם קיבוצי (1)הסכם שכר (1)הסכמים קיבוציים (1)העסקה בשעות המנוחה (1)העסקה רב גונית (1)העסקת בני נוער (4)העסקת נוער (1)העסקת עובד (1)העסקת עובדים (1)הפליה (1)הפליית נשים בשכר העבודה (1)הפסקות בעבודה (1)הפקדות לקופות גמל (1)הפרשה לקופות גמל (1)הפרשות גמל (1)הפרשות לביטוח פנסיוני (1)הפרשות לפיצויי פיטורים (5)הפרשי שכר (1)הפרת זכויות עובדים (7)הצעות חוק (1)הריון (3)השתלמות (1)התו הסגול (1)התיישנות פיצויי הלנת שכר (1)התעמרות בעבודה (1)התפטרות (2)התראות מינהליות (1)התשי"ח-1958 (1)התשכ"א- 1961: (1)התשמ"ז-1987 (1)זיהוי ביומטרי (1)זיכוי בגין עבודה במשמרות (1)זיכוי לכוחות הביטחון (1)זיכוי מס (2)זיכוי מס הכנסה (1)זיכוי עובד עבור הפקדות לקופות גמל (1)זכאות לדמי נסיעה (1)זכאות לקצבה (1)זכויות בני נוער (3)זכויות בני נוער עובדים (1)זכויות נשים בהריון (1)זכויות סוציאליות (8)זכויות עובד (17)זכויות עובדים (15)זקיפות מס (1)חובת ניטוח (1)חוזה עבודה (1)חופשה ללא תשלום (2)חופשה שנתית (6)חופשת לידה (4)חוק דמי מחלה (3)חוק הגנת השכר (3)חוק הודעה לעובד (1)חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (1)חוק הסכמים קיבוציים (1)חוק חיילים משוחררים (1)חוק ימי חופשה (3)חוק ימי מחלה (1)חוק להגברת האכיפה (1)חוק מענק לעידוד תעסוקה (1)חוק עבודת נשים (3)חוק פיצוי פיטורין (1)חוק שכר מינימום (1)חוק שכר שווה (3)חוק שעות עבודה ומנוחה (2)חיסון קורונה (1)חישוב דמי לידה (2)חישוב ימי מחלה (1)חישוב מס (1)חישוב מס לעובד יומי (1)חישוב פיצויי הפיטורים (2)חישוב פיצויים (1)חישוב שכר מינימום (1)חל"ת (5)חניכה (1)חקיקה (6)חשב שכר (1)טופס 101 (1)טופס 102 (2)טופס 106 (1)טופס 126 (1)טופס 161 (1)טופס 161א (1)טפסים בביטוח לאומי (1)טפסים ביטוח לאומי (1)ידועים בציבור (1)יום עבודה (1)יחסי עובד ומעסיק (1)יחסי עובד מעביד (1)ימי אבל (1)ימי בידוד (1)ימי הבראה (1)ימי זכאות (1)ימי חג (1)ימי חופשה (4)ימי מחלה (1)כ"א (1)כתבי אישום (1)להעסקת בני נוער (1)לידה (1)מדרגות מס (2)מדרגת מס (1)מדריכים (1)מועד תשלום שכר חודשי (1)מועמדים לעבודה (1)מחלקת מקצוע (1)מחשבון עיקול (1)מחשבונים (7)מיון וקבלה לעבודה (1)מילואים (1)מיסוי (18)מיסוי מתנות (1)מיסים (1)מכירות (1)מנוחה שבועית (1)מניעת אפליה בעבודה (2)מס הכנסה (23)מענק אישפוז (1)מענקי פרישה (1)מענק עקב מוות (1)מענק פרישה פטור (1)מעסיק (1)משבר הקורונה (1)משכורת (3)משכורת נטו (1)משכורת קובעת (1)משרד העבודה (1)משרה חלקית (1)משרה מלאה (1)משרה מלאה לנער וחניך (1)מתנות (1)נגישות אתרים (1)ניהול שכר (10)ניוזלטר (1)ניכויים (1)ניכויים מהשכר (1)ניכוי מס (2)ניכוי מס מעובד יומי (1)ניצול הזדמנויות (1)ניצול היתר (1)ניצול היתר להעסקה במנוחה השבועית (1)ניצול ימי מחלה (1)נקודות זיכוי (5)נקודות זיכוי בסיסיות (1)נקודות זיכוי לחיילים משוחררים (1)נקודות זיכוי לנער/ה (1)נקודות זיכוי לעולים חדשים (1)נקודות זיכוי לתושב חוץ ולעובד זר חוקי (1)נקודות זיכוי מס הכנסה (3)נקודות זיכוי עבור ילדים (1)נקודות זיכוי עבור לימודים אקדמאיים (1)סוגי הכנסות (1)סיווג מבוטחים (1)סיום העסקה (3)סיוע כלכלי (1)סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) (1)סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה (1)סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה (2)סעיף 10 לפקודת מס הכנסה (1)סעיף 11 לפקודת מס הכנסה (1)סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה (1)סעיף 35 לפקודת מס הכנסה (1)סעיף 39א לפקודת מס הכנסה (1)סעיף 40ג לפקודת מס הכנסה (1)סעיף 44 לפקודת מס הכנסה (1)סעיף 45 לפקודת מס הכנסה (2)סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (1)ספרות מקצועית (1)עבודה בחגים (1)עבודה במשמרות (1)עבודה נדרשת (1)עבודת נשים (1)עדכוני חקיקה (4)עדכונים (1)עדכוני פיסקה (1)עדכוני פסיקה (1)עובד (1)עובד יומי (2)עובדי קבלן (1)עובדי שמירה (1)עובד שכיר (1)עובד שעתי (2)עיצום כספי (1)עיצומים כספיים (1)ענף הנקיון (1)פגיעה בעבודה (1)פדיון דמי הבראה (1)פדיון חופשה (1)פדיון ימי חופשה (4)פטור (1)פטורים (1)פטור לנכה (1)פטור ממס (1)פטור ממס לקצבה (1)פטור מס (1)פיטורים (21)פיצוי הלנת שכר (1)פיצויים (7)פיצויי פיטורים (6)פיצויי פיטורין (1)פיצוי על הלנת שכר (1)פיצוי פיטורים (7)פירוק תאגיד (1)פסיקה (2)פסק דין (3)פסקי דין (11)פערים בשכר בין עובדת לעובד (1)פערי שכר (2)פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (1)פרישה (2)פרישה חובה (1)פרישה מוקדמת (1)פרסומים (2)פשיטת רגל (1)צו הביטוח הלאומי (1)צו הרחבה (1)צווי הרחבה (5)קבלה לעבודה (2)קבלן שירות (1)קודי דיווח (1)קופות גמל (5)קופת גמל (1)קורונה (10)קיצור שבוע עבודה (2)קצבה (1)קצבה נוספת (1)קצבת אזרח ותיק (זקנה) (1)קצבת לידה (1)קצובת ביגוד (1)קצובת הבראה (1)קרן השתלמות (2)רישום שעות עבודה (1)רכיבי שכר (2)רציפות בעבודה (1)שבוע עבודה (1)שוויון הזדמנויות (1)שוויון הזדמנויות בעבודה (1)שווי טלפון נייד (1)שווי מתנות (1)שווי ריבית (1)שווי רכב (1)שומר החומות (1)שימוע (10)שימוע פיטורים (2)שינוי תפקיד (1)שיעור פיצויי הפיטורים (1)שכר (12)שכר מינימום (3)שכר מינימום לנער (1)שכר מינימום לעובד (1)שכר ממוצע במשק (1)שכר נטו (1)שכר נטו חודשי (1)שכר נשים (1)שכר סופרים (1)שכר קובע (1)שכר שווה לעובד ולעובדת (1)שלילת פיצויי פיטורים (2)שנות וותק (1)שעות מנוחה שבועית (1)שעות נוספות (10)שעות נוספות גלובליות (1)שעות עבודה (2)שעות עבודה ומנוחה (1)תאונת עבודה (2)תביעות- מבצע שומר החומות (1)תגמולי מילואים (1)תגמולי עובד (1)תוספת וותק (1)תיאום ביטוח לאומי (1)תיאום מס (1)תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד (1)תלוש משכורת (7)תלוש שכר (12)תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים (1)תנאי עבודה (12)תעודת מחלה (1)תעסוקת נשים (1)תקופת האכשרה (1)תקופת לידה (1)תקנה 4 לתקנות מס הכנסה (1)תקנות מס הכנסה (2)תרומות (1)תשלום דמי ביטוח לאומי (1)תשלום דמי המחלה (1)תשלום פיצויי פיטורים (2)​חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (2)
הצג עוד תגיות הצג פחות תגיות
ארכיון
מאי 2022
ב ג ד ה ו ש א
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

חופשה שנתית

כל עובד זכאי לצבירה של ימי חופשה.

חוק חופשה שנתית, התשי”א-1951 קובע את מספר ימי החופשה שהעובד יצבור בשנה, וזאת בהתאם למספר פרמטרים:    

  • שנות הוותק של העובד במקום העבודה;
  • אורך שבוע עבודתו – חמישה או שישה ימי עבודה בשבוע;
  • האם יש בין העובד למעסיק קשר משפטי של שנה;
  • מספר ימי העבודה של העובד במהלך שנת העבודה.

על פי חוק חופשה שנתית, ימי החופשה בשנה נספרים באופן קלנדרי, מלא. כלומר, גם ימי שישי ושבת נחשבים בספירה.

בעבודות מסויימות ניתן מספר רב יותר של ימי חופשה, וזאת מכוח תקנות חופשה שנתית.

כדי לחשב כמה ימי חופשה מגיעים לעובד, יש לחשב תחילה את הוותק שלו בעבודה ואם יש בינו ובין המעסיק קשר משפטי של שנה. רק לאחר מכן נוכל לחשב את מספר ימי החופשה להם זכאי העובד.

חישוב מספר שנות הוותק בעבודה לעניין חוק חופשה שנתית

לפי חוק חופשה שנתית, שנת עבודה נמדדת באופן קלנדרי. למשל, אם עובד התחיל לעבוד במאי 2020, שנת העבודה הראשונה שלו תסתיים ב-31.12.2020, הגם שבפועל לא השלים שנת עבודה. 

הנוסחה לחישוב:

מספר שנות ותק = 1 + שנת תחילת העבודה – שנת המס הנבדקת

חישוב צבירת ימי חופשה

החוק מבחין בין עובד שהשלים קשר משפטי של שנה ובין עובד שלא השלים קשר משפטי של שנה.

קשר משפטי של שנה הינו מה-1 בינואר ועד 31 בדצמבר של אותה שנה. לדוגמה, מ-1/1/2019 עד 31/12/2019, או מ-1/1/2020 עד 31/12/2020.

דוגמה למקרה שבו אין קשר משפטי של שנה – עובד שהחל את עבודתו ב-26/11/2012 וסיים אותה ב-1/5/2020. למרות שעבד יותר משנה, העובד לא השלים קשר משפטי של שנה בשנת 2020, מאחר שסיים את עבודתו לפני 31/12/2020.

אופן החישוב של צבירת ימי חופשה בשנה לעובד שהשלים קשר משפטי של שנה:

  1. במידה שהעובד עבד לפחות 200 יום במהלך השנה, הוא זכאי למלוא ימי הצבירה המנויים בחוק (לפי הוותק).
  2. במידה שהעובד עבד פחות מ-200 יום, הוא זכאי לחלק היחסי של ימי חופשה המנויים בחוק (לפי הוותק). למשל:

מספר ימי הזכאות =

מספר ימים שעבד בפועל

מספר ימי החופשה המנויים בחוק בהתאם לשנת הוותק של העובד

200 ימים בשנה

למשל, עובד התחיל לעבוד ב-1/1/2020 וסיים לעבוד ב-31/12/2020. בינו ובין המעסיק מתקיים קשר משפטי של שנה. אם העובד עבד 200 ימים, הוא זכאי לכל ימי החופשה המנויים בחוק; אם עבד פחות מ-200 ימים, למשל 110 ימים, הוא יקבל חלק יחסי – 110 חלקי 200.

* חלק של יום לא יבוא במניין הימים ותמיד מעגלים כלפי מטה – גם אם יוצא 4.95, מעגלים למטה, היינו 4.

אופן החישוב של צבירת ימי חופשה בשנה לעובד שלא השלים קשר משפטי של שנה:

  1. במידה שהעובד עבד לפחות 240 יום במהלך השנה, הוא זכאי למלוא ימי הצבירה המנויים בחוק.
  2. במידה שהעובד עבד פחות מ-240 יום, הוא זכאי לחלק היחסי של ימי חופשה המנויים בחוק.

הנוסחה לחישוב:

מספר ימי הזכאות =

מספר ימים שעבד בפועל

מספר ימי החופשה המנויים בחוק בהתאם לשנת הוותק של העובד

240 ימים בשנה

למשל, אם עובד התחיל לעבוד ב-1/2/2016 וסיים לעבוד ב-31/8/2020,  בינו ובין המעסיק לא מתקיים קשר משפטי של שנה. אם העובד עבד 240 ימים, הוא זכאי לכל ימי החופשה המנויים בחוק; אם עבד פחות מ-240 ימים, למשל 150 ימים, הוא יקבל חלק יחסי של 150 חלקי 240.

*גם כאן, חשוב לזכור שחלק של יום לא יבוא במניין הימים ותמיד מעגלים כלפי מטה.

ימים שלא יבואו במניין ימי החופשה

סעיף 5 לחוק חופשה שנתית מתייחס למצבים המפסיקים את ספירת ימי חופשתו של העובד וביניהם ימי מילואים, חג, לידה והורות, שביתה, מחלה, תאונה, אבל ועוד.

סעיף 5 לחוק

“5.       (א)        ואלה הימים שלא יובאו במניין ימי החופשה:

(1)   הימים בהם שירת העובד שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס”ח-2008;

(2)   ימי חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג – להוציא ימי המנוחה השבועית;

(3)    ימי תקופת לידה והורות;

(4)    הימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה;

(5)    ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם;

(6)    ימי שביתה או השבתה;

(7)   ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על ארבעה- עשר, ובמידה שעלו.

(ב)    חלו ימים מן האמורים בסעיף קטן (א) בימי החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.”

 

מועדי החופשה

ככלל, חופשה תינתן בדצמבר, שהוא החודש האחרון בשנה, או בשנה שלאחר מכן, וזאת מכיוון שבסוף השנה ניתן לדעת אם העובד עבד 200 או 240 ימים או פחות.

למרות זאת, העובד רשאי לקחת יום חופשה אחד במועד כרצונו ויום חופש אחד נוסף שהוא אחד מתוך  ימי הבחירה שבתוספת לחוק, למשל: ערבי חג, צומות, ימי זיכרון ועוד.

התנאי לכך הוא, שעל העובד להודיע למעסיק על מועד החופשה שבחר 30 ימים מראש.

סעיף 6 לחוק

“6.   (א)   החופשה תינתן בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה היא ניתנת, או במשך שנת העבודה שלאחריה.

(ב)   על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד לקחת יום אחד מן החופשה במהלך שנת העבודה שבעדה היא ניתנת במועד שיבחר ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת, ואולם אין ברשימת הימים כאמור כדי לפגוע בהוראות סעיף 5, ובלבד שהודיע על כך למעסיקו 30 ימים מראש לפחות.”

 

צבירת ימי חופשה על פני מספר שנים

ככלל, חופשה אינה ניתנת לצבירה לשנים הבאות. אולם, בהסכמת המעסיק, ניתן לצבור ימי חופשה באופן הבא: עובד ששהה ב-7 ימי חופשה רצופה בשנה יוכל לצבור את היתרה למשך השנתיים הבאות בלבד.

שימו לב שעל מנת שתותר צבירה נדרש שהעובד ישהה לפחות ב-7 ימי חופשה רצופים על מנת שיצבור את יתר ימי החופשה לשנתיים הבאות.

אם העובד לא ינצל את יתר ימי החופשה שצבר במהלך השנתיים הבאות, ימי החופשה יהיו ניתנים למחיקה.

על מנת שהמעסיק יוכל למחוק את ימי החופשה שהעובד לא ניצל בתוך התקופה המותרת לצבירה, עליו לנהוג בתום לב ולהודיע לעובד בטרם המחיקה כי יש לרשותו ימי חופשה שיימחקו במידה שלא ינצלם.

סעיף 7 לחוק

“7.   (א)   אין החופשה ניתנת לצבירה; ואולם רשאי העובד בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.

(ב)   שר העבודה רשאי, בתקנות, לאסור צבירת חופשה אם לדעתו בריאות העובד או הנסיבות בהן העבודה נעשית מחייבים כי כל החופשה תינתן לעובד מדי שנה בשנה.”

רציפות החופשה

ככלל, נדרש שהחופשה תהיה בפרק זמן רצוף של 7 ימים לפחות. אולם, עובד יכול לחלק את ימי החופשה ולא לנצל את כולם ביחד, אבל זאת בתנאי שלפחות פרק אחד מהחופשה שינצל יהיה של 7 ימים רצופים.

סעיף 8 לחוק

“8.   החופשה תהיה רצופה, אלא שבהסכמת העובד והמעסיק ובאישור ועד העובדים במקום, אם ישנו, אפשר לחלקה, ובלבד, שפרק אחד ממנה יהיה לפחות שבעה ימים.”

קביעת מועד לתחילת החופשה

כאשר מדובר בחופשה של 7 ימים ומעלה, תאריך תחילת החופשה צריך להיקבע לפחות 14 יום מראש.

סעיף 9 לחוק

“9.   (א)   תאריך תחילת החופשה ייקבע לפחות ארבעה עשר יום מראש, ומשנקבע התאריך, ירשום אותו המעסיק בפנקס המתנהל על פי סעיף 26, אם הוא חייב לנהל פנקס כזה.

(ב)   סעיף זה אינו חל על חלקי חופשה של פחות משבעה ימים.”

אובדן הזכות לדמי חופשה

עובד השוהה בחופשה, אינו יכול לעבוד בזמן זה תמורת שכר במקום אחר. אם העובד בכל זאת עבד בשכר במקום אחר ביום זה, המעסיק לא חייב לשלם לו עבור ימי החופש, ואם הוא שילם אותם לעובד – הוא יוכל לגבות אותם בחזרה.

סעיף 12 לחוק

“12. עובד לא יעבוד בשכר בימי חופשתו, ואם עבד עבודה סדירה בשכר, איבד את זכותו לדמי חופשה; ואם כבר שולמו, רשאי המעסיק לנכותם משכר העבודה שישולם לעובד, או לגבותם בכל דרך בה גובים חוב אזרחי.”

פדיון חופשה בעת סיום יחסי עובד-מעסיק

כאשר הסתיימו יחסי עובד-מעסיק והעובד לא ניצל את מלוא ימי החופשה, על המעסיק לפדות אותם בכסף.

למשל, עובד שפוטר ויחסי העבודה שלו הגיעו אל סיומם, לזכותו 10 ימי חופשה שלא ניצל. על המעסיק לפדות את ימי החופשה בכסף. אם לדוגמה ערך יום העבודה של העובד הוא 300 ₪ ליום, על המעסיק לשלם לעובד כדלקמן:

3,000 = 10x 300

על המעסיק לשלם בגמר החשבון לעובד רכיב פדיון חופשה בסך 3,000 ₪ עבור 10 ימי חופשה שלא ניצל במהלך עבודתו.

שימו לב: לא ניתן לפדות ימי חופשה כל עוד מתקיימים יחסי עובד-מעסיק!! פדיון חופשה אפשרי רק בסיום יחסי העבודה בין הצדדים.

סעיף 13 לחוק

“13. חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום שבו חדל לעבוד, ישלם המעסיק פדיון חופשה בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.”

חישוב שיעור יום חופשה

  1. לעובד במשכורת: ישולם שכר חודשי מלא.
  2. לעובד בשכר:

א. כאשר העובד השלים את כל ימי העבודה בשלושה החודשים האחרונים, יש לחלק את סכום 3 המשכורות האחרונות ב-90 ימים:

שווי יום חופשה =

סכום 3 משכורות אחרונות

90 ימים

 ב. כאשר העובד לא השלים את כל ימי העבודה בשלושה החודשים האחרונים, יש לחלק את סכום 3 המשכורות של רבע השנה שבה אחוז ימי עבודתו הוא הגבוה ביותר ב-90 ימים:

שווי יום חופשה =

סכום 3 משכורות ברבע השנה בה אחוז ימי העבודה הוא הגבוה ביותר

90 ימים

 

 

עוד מאמרים

חדשות האתר

רכיבי השכר

עובד זכאי לשכר בסיסי, שאינו נמוך משכר המינימום. השכר הבסיסי יכול להופיע בתלוש השכר בשמות שונים , בדרך כלל הוא ייקרא: “שכר יסוד” או “שכר משולב”,

קרא עוד »
ניהול שכר

תלוש שכר

על מי חלה חובה להנפיק תלוש שכר החובה להנפיק תלוש שכר לא חלה על מעסיק שהוא יחיד (שאינו חברה או תאגיד אחר), לגבי עובדים שהוא מעסיק שלא

קרא עוד »
ניהול שכר

החייב בתשלום השכר

המעסיק המקורי הוא האחראי לתשלום השכר לעובדים. בנסיבות בהן מקום העבודה עבר מיד ליד, וכן בנסיבות של מיזוג או חלוקה של מקום העבודה:

קרא עוד »
הלנת שכר
ניהול שכר

הלנת שכר

​שכר שלא שולם עד ליום התשיעי שלאחר המועד לתשלומו כאמור, הוא שכר מולן. 

קרא עוד »
דילוג לתוכן