חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מאמרים חדשים

עודכן לאחרונה

קטגוריות
ארכיון
דצמבר 2024
ב ג ד ה ו ש א
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

ימי אבל

צו הרחבה – הסכם מסגרת

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957

סעיף 8 לתוספת לצו ההרחבה מפרט את התנאים שבגינם עשוי העובד להיות זכאי לתשלום עבור היעדרות מפאת מנהג אבלות.

עובד שחל בעניינו הדין היהודי, עשוי להיות זכאי להיעדר מעבודתו עבור 7 ימי אבל.

סעיף 8 לתוספת לצו ההרחבה

"עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים)."

קירבה משפחתית

ימי אבל יינתנו לעובד אשר מצוי באבל על קרוב משפחה מהקירבה המפורטת בסעיף 8 בלבד: הורים, ילדים, בן זוג, אחים או אחיות בלבד.

מוות של קרוב משפחה אחר לא יזכה את העובד בתשלום עבור היעדרותו.

אופן התשלום

בצו ההרחבה נערכת הבחנה בין היעדרות ותשלום של עובד במשכורת לבין עובד בשכר. נזכיר כי  עובד במשכורת הינו עובד במשרה חודשית, גלובלי. עובד בשכר ­הינו כל מי שאינו עובד במשכורת. למשל, עובד על בסיס שעתי או יומי.

עובד במשכורת – זכאי לשכר עבור שבעת ימי האבל בהם נעדר מעבודתו. הוא יקבל את שכרו המלא, ללא כל הפחתה נוכח היעדרותו.

עובד בשכר – על מנת שהעובד יהא זכאי לתשלום עבור ימי האבל, עליו לעמוד במספר תנאים:

  1. ותק של 3 חודשים – על העובד להיות בעל ותק של 3 חודשים לפחות במקום העבודה. אם לעובד אין ותק של 3 חודשים, לא קמה לו זכאות לתשלום בגין ימי האבל.
  2. תשלום עבור ימי אבל שהם פוטנציאליים כיום עבודה – עובד בשכר יהא זכאי לתשלום רק עבור ימי אבל שהיו אמורים להיות ימי עבודתו. למשל, אם העובד נעדר החל מיום שלישי עד יום שני ושבוע עבודתו הוא 5 ימים, הוא יקבל שכר עבור 5 ימי היעדרות, לאחר הפחתה של יום שישי ושבת, מאחר שאינם ימי עבודה.

אופן החישוב-  סכום לתשלום בעד ההיעדרות = שכר יומי x מספר ימי עבודה

עוד מאמרים

מעסיקים

הסכמי העסקה מול חוזים אישיים

בחירת הסכם העבודה הנכון היא חלק מהותי בהתפתחות מקצועית, והיא משפיעה ישירות על התנאים הכלכליים, ההגנות המשפטיות והיכולת להפיק את המיטב מסביבת העבודה. קיום הסכמי

קרא עוד »
חקיקה

חוק הגנת השכר: המדריך המלא

מבוא – מהו חוק הגנת השכר? חוק הגנת השכר נחקק לראשונה בישראל בשנת 1958 מתוך מטרה לקבוע סטנדרטים מחייבים לניהול תשלום השכר ולמנוע פגיעות כלכליות

קרא עוד »

תוכן עניינים