אחד הנושאים הרגישים והטעונים בין עובד למעבידו הוא כמובן נושא השכר. כל עובד מגיע למקום עבודתו כדי להרוויח שכר שמאפשר לו להתקיים ואין שאלה על

הנתונים מראים כי כרבע מהישראלים תבעו את מעסיקיהם בגין הלנת שכר. בחלק מן המקרים מדובר בהלנת שכר מכוונת, אולם ברבים מהמקרים, המעסיק אינו מודע לכל

תחום דיני עבודה הינו רחב ונוגע לזכויות עובדים ומעסיקים.

חוק פיצוי פיטורים, התשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") קובע את זכותו של עובד שעבד שנה אחת לפחות ברציפות לקבל פיצויים בגין פיטוריו והפסקת

סעיף 1  לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע כי עובד שעבד שנה אחת ברציפות אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו פיצויי

עובדים שנעדרו מעבודתם עקב מחלה, זכאים לדמי מחלה. תשלום דמי מחלה לגבי עובדים בתחומי עיסוק מסוימים, כגון: בענפי החקלאות, או ההובלה, מוסדר בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה.

מערכת היחסים בין המעסיק והעובד לא תמיד נעה על מי מנוחות. לעתים קורה שהיחסים עולים על שרטון ובמקרים כאלו על המעסיק לא אחת לסיים את

מעסיקים חייבים לנהל רישום שוטף של שעות העבודה והמנוחה השבועית של העובדים. במקרה של תביעה הנוגעת לתשלום שכר עבודה על שעות העבודה, שעות נוספות או

ביטוח לאומי דאג שמי שעבודתו הופסקה בעקבות משבר הקורונה, יוכל להמשיך לקבל את דמי האבטלה. להלן עדכונים שהתקבלו בנושא דמי אבטלה: