צו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, בשונה מהחוק, נוקב במספר ימי החופשה נטו (מספר ימי העבודה הכלולים בחופשה). 
צו ההרחבה, שנערך בעקבות קיצור שבוע העבודה לחמישה ימים בשבוע, חל על מרבית יחסי העבודה במשק, למעט:

• מקום עבודה שמועסקים בו פחות מארבעה עובדים
• עובדים ומעסיקים שנושא המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים הוסדר או יוסדר לגביהם בהסכם קיבוצי
• חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל”ה-1975
• חברה עירונית כמשמעותה בסעיף 12 לחוק יסודות התקציב, התשמ”ה-1985
• מעסיק שוועדת הפיקוח האמורה להלן קבעה שהוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו כאמור לא יחולו עליו ובמידה שקבעה כאמור

במקרה של פער בין מספר ימי החופשה המופיעים בחוק לבין מספר הימים המופיע בצו ההרחבה, העובדים זכאים להוראה המטיבה, כלומר, למספר ימי החופשה הגבוה מביניהם.

ימי החופשה השנתית בהתאם לצו ההרחבה:

עובדים המועסקים על ידי קבלן כח אדם זכאים לחופשה שנתית כמפורט בטבלה שלהלן, בהתאם לשבוע העבודה הנהוג במקום העבודה. מספר ימי החופשה המצוין בטבלה מתייחס לימי העבודה החלים במהלך החופשה. 

הנתונים בטבלה הינם על פי צו הרחבה בענין אספקת שירותי כוח אדם מתאריך 2.8.2004.

עובדים בתחומי עיסוק מסוימים זכאים למספר גדול יותר של ימי חופשה שנתית. כך נקבע:

• לגבי עובדים המועסקים בעבודות כגון: עבודה בסביבת קרינה מייננת, או בייצור זכוכית, וכן לגבי בעלי מקצועות מסוימים המועסקים בבתי חולים ובמוסדות רפואיים. התנאים המזכים עובדים כאמור בחופשה מוארכת נקבעו בתקנות.
• עובדים המועסקים בענפים ​כגון: חקלאות, מתכת, חשמל ואלקטרוניקה, זכאים לחופשה מוארכת, בהתאם להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ענפיים. לחיפוש הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לחצו כאן.

נערים ונערות זכאים ל-18 ימים קלנדרים של חופשה שנתית (לעומת 14 הימים הקלנדרים, להם זכאים עובדים בוגרים בעד כל אחת מארבע השנים הראשונות לעבודה אצל המעסיק). כלומר: בני נוער זכאים לחופשה שנתית הכוללת 16 ימי עבודה, במקום עבודה שבו נוהג שבוע עבודה של 6 ימים, ולחופשה שנתית הכוללת 14 ימי עבודה, במקום עבודה שבו נוהג שבוע עבודה של 5 ימים. להוראות החוק לגבי בני נוער, לחצו כאן.