החוק קובע: עובד שמתפטר בנסיבות מסוימות, ייחשב כאילו פוטר – ולכן יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מלאים.
מתי זה קורה?
סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים עוסק במצבים חריגים שבהם התפטרות נחשבת לפיטורים, למשל:
-
הרעה מוחשית בתנאי העבודה – למשל הפחתת שכר, שינוי תפקיד חד־צדדי, פגיעה במעמד.
-
נסיבות אישיות קשות – מצב רפואי של העובד או בן משפחה (למשל מחלה קשה).
-
אי־תשלום שכר או הפרות חוזרות מצד המעסיק – כמו עיכוב שכר קבוע, היעדר הפרשות סוציאליות.
-
התפטרות עקב לידה (אצל נשים) – לטובת טיפול בילד במהלך 9 חודשים מהלידה.
איך זה עובד בפועל?
כדי שהעובד יהיה זכאי לפיצויים:
-
עליו לשלוח מכתב התפטרות שבו מפורטות הסיבות והנסיבות.
-
עליו לתת הזדמנות סבירה לתיקון מצד המעסיק (למעט מקרים חריגים כמו אלימות).
-
לעיתים תידרש הכרעה של בית הדין לעבודה אם המעסיק מתנגד לתשלום.
מה חשב השכר צריך לדעת?
-
אין להניח שהתפטרות = אין פיצוי. יש לבדוק את הסיבה לעזיבה.
-
במקרים של מחלוקת – יש לעכב את שחרור כספי הפיצויים עד להכרעה.
-
תיעוד פנימי של נסיבות ההתפטרות חשוב מאוד – גם לצורכי ביקורת.
-
נוסח מדויק של מכתב ההתפטרות יכול להכריע את התוצאה המשפטית.
שורה תחתונה:
התפטרות לא תמיד פוטרת את המעסיק מתשלום פיצויים.
סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים מחייב את מחלקת השכר לבדוק כל מקרה לגופו, ולהתייעץ משפטית כשנדרש.