צו הרחבה – הסכם מסגרת לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957
ימי החג המוכרים לצורך תשלום
דיני העבודה מכירים ב-9 ימי חג בלבד שהיעדרות בהם עשויה לזכות את העובד בתשלום.
ימי החג מפורטים בסעיף 7 לתוספת לצו ההרחבה – הסכם מסגרת:
2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, 1 יום שבועות ו-1 יום עצמאות.
סעיף 7 לצו ההרחבה |
"א. עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות). עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת. |
ב. עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג." |
העובדים הזכאים לתשלום עבור חג
בצו ההרחבה נערכת הבחנה בין עובד במשכורת ובין עובד בשכר. נזכיר כי עובד במשכורת הינו עובד במשרה חודשית, גלובלי; עובד בשכר הינו כל מי שאינו עובד במשכורת. למשל, עובד על בסיס שעתי או יומי.
עובד במשכורת:
זכאי לקבל שכר רגיל עבור ימי החג בהם נעדר מעבודתו. הוא יקבל את שכרו המלא, ללא כל הפחתה בשל היעדרותו (ללא תנאים מקדימים).
עובד בשכר:
על מנת שעובד בשכר יהא זכאי לתשלום עבור ימי החג, עליו לעמוד במספר תנאים מצטברים:
- ותק של 3 חודשים – על העובד להיות בעל ותק של 3 חודשים לפחות במקום העבודה. אם אין לעובד ותק של 3 חודשים, לא תהיה לו זכאות לקבל שכר עבור ימי חג.
- נוכחות בעבודה יום לפני החג ויום אחריו – על העובד להיות נוכח במקום העבודה יום לפני החג ויום אחרי החג. אם העובד נעדר ביום שלפני ו/או אחרי החג, הוא יהא זכאי לתשלום רק במידה שההיעדרות היא מסיבה מוצדקת, למשל: מחלה באישור, חופשה מאושרת, מילואים וכו'.
- תשלום עבור ימי חג שהם פוטנציאליים כיום עבודה – עובד בשכר יהא זכאי לתשלום רק עבור ימי חג שהיו אמורים להיות ימי עבודתו. למשל, אם החג היה ביום שישי, כאשר הוא אינו עובד בימי שישי (אם שבוע עבודתו הוא 5 ימים בשבוע מיום א'-ה'), הוא לא זכאי לתשלום בגין היעדרות.
אופן התשלום
כאשר לעובד יש זכאות לשכר עבור ימי חג, התשלום יהא כדלקמן:
כאשר העובד נעדר מעבודתו ביום החג: הוא יהיה זכאי לשכר בשיעור הרגיל. לדוגמה, עובד שזכאי לדמי חג והוא נעדר ביום החג, יקבל את שכרו ברגיל בתעריף 100%, עבור היעדרות זו. למשל, אם שכרו היומי של העובד הוא 300 ₪, והעובד נעדר מעבודתו ביום החג, אזי היעדרותו ביום החג תזכה אותו בתשלום של 300₪.
כאשר העובד עבד ביום החג מיוזמתו: הוא יהא זכאי לתוספת של 50% משכרו על שעות עבודתו החל מהשעה הראשונה בהתחשב גם בשעות עבודה ונוספות.
כאשר העובד עבד ביום החג לבקשת המעביד: הוא יהא זכאי לשכר בשיעור 100% עבור יום חג כיום עבודה רגיל + תוספת של 50% על שעות עבודתו.
עוד מאמרים
עדכון עליית: שכר המינימום – אפריל 2024
ביום ב', ה- 11/3/2024 , חתם שר העבודה יואב בן צור על צו להעלאת שכר המינימום. הצו נחתם בעיכוב לאור התנגדות המגזר העסקי וטענת המעסיקים כי הדבר
עדכון: כניסתו לתוקף של צו ההרחבה בעניין משרתי המילואים ובני/בנות זוגם
מאת: עו"ד רינת טבאי ביום 5.3.2024 פורסם ונכנס לתוקף צו ההרחבה להסכם הקיבוצי הכללי אשר נחתם בין ההסתדרות הכללית לבין נשיאות המגזר העסקי. צו זה חל על
אחריות מעסיקים בתחום דיני העבודה
אחריות מעסיקים היא מושג יסוד בדיני העבודה המתווה את האחריות והחובות של מעסיקים כלפי עובדיהם. הוא מקיף מגוון רחב של עקרונות ותקנות משפטיים המסדירים את
איזון בין זכויות העובדים וחובות המעסיק
זכויות עובדים הן היבט בסיסי בכל מקום עבודה. הם מקיפים מגוון רחב של הגנות וזכויות המבטיחות יחס הוגן ושוויון הזדמנויות לכל העובדים. הבנת הזכויות הללו
פיצוי לבעלי עסקים על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל
בעלי עסקים שנגרם להם נזק בשל הפסד או מניעת רווח (נזק עקיף) עקב מלחמת חרבות ברזל, זכאים לפיצויים מקרן הפיצויים ברשות המסים מתווה הפיצויים כולל מענה
תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל מלחמת חרבות ברזל
עובדים שנעדרו מעבודתם בתקופה שבין 07.10.2023 ל-31.12.2023 בשל נסיבות המפורטות בהמשך, זכאים לתשלום שכר עבור ימי היעדרותם בתקופה זו השכר עבור כל יום היעדרות יהיה השכר