חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
דף הבית » ניוזלטר חודשי » עדכוני פסיקה וחקיקה חודש דצמבר

מאמרים חדשים

קטגוריות

עדכוני פסיקה וחקיקה חודש דצמבר

לקוחות נכבדים,

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

פסיקה

סע"ש [אזורי ת"א] 7889-07-19   אורלי כהן -קרן המחקרים – פיתוח תשתיות ושרותי בריאות ליד מרכזהרפואי וולפסון.
עו"ד ליהיא רוזנבך

הקדמה:

עובדת שחלף פרק זמן של 4 חודשים בין עריכת השימוע להחלטת פיטוריה הגישה בקשה לצו מניעה זמני שיורה על ביטול החלטת פיטוריה עד להכרעה בהליך העיקרי.

העובדת טענה , כי הליך הפיטורים פגום מראשיתו ועד סופו, שיחת השימוע התקיימה בזמן שהעובדת הייתה מאושפזת בבית חולים וההחלטה על פיטוריה התקבלה 4 חודשים לאחר עריכת השימוע, ובזמן שהעובדת מצויה בטיפולים כימותרפיים.

המעסיקה טענה, כי במהלך עבודתה הייתה העובדת מעורבת באירועי אלימות פיזית ומילולית קשים. בנוסף, טענה כי במעמד הוצאת מכתב זימון לשימוע לא היה ידוע לה על מחלה כלשהי או על אשפוזה של העובדת, ומשך הזמן לקבלת החלטת הפיטורים מהשימוע נבע משיקולים עניינים, התייעצויות ובירורים נוספים שהתקיימו לאור הטענות שעלו בשימוע, בעיקר על מצבה הבריאותי של העובדת.

בית דין קבע כי פרק הזמן שחלף מנתק את הקשר בין השימוע לבין הפיטורים, ומחייב את המעסיקה לערוך שימוע נוסף, לאפשר לעובדת לטעון את טענותיה ולקבל החלטה על רקע הטיעונים החדשים. בית הדין קיבל את בקשת העובדת וחייב את המעסיקה בתשלום הוצאות בסך של 5,000 ₪.

חקיקה

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהריון בר-סיכון), התש"ף– 2019
עו"ד נועה שומר

על פי חוק עבודת נשים התשי"ד-1954 (להלן – החוק), רשאית עובדת בהריון להיעדר ללא ניכוי משכר עבודתה, לצורך בדיקות רפואיות הקשורות להריונה.

כאשר מדובר בעובדת אשר עובדת במשרה מלאה (כנהוג במקום עבודתה) רשאית היא להיעדר עד 40 שעות, וכן עובדת אשר עובדת במשרה חלקית זכאית להיעדר באופן יחסי לחלקיות המשרה.

במסגרת החוק אין התייחסות לנשים בהריון בר-סיכון, אשר עקב מצבן הרפואי נדרשות הן לבצע בדיקות רפואיות לעיתים תכופות יותר.

ב-4.11.19, הונח על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון המצב הקיים.

תיקון סעיף 7

1.

בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 7(ה)(2), האמור בו יסומן כפסקת משנה (א) ואחריה יבוא:

 

 

"(ב)    לגבי אישה בהריון בר-סיכון, אם היא עובדת במשרה מלאה כאמור בפסקת משנה (א) – 60 שעות במשך חודשי הריונה, ואם היא עובדת בחלקיות משרה כאמור באותה פסקת משנה – החלק היחסי מ-60 שעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה; לעניין זה, "הריון בר-סיכון" – הריון שהתעוררו במהלכו סיבוכים שעלולים לסכן את בריאות האישה או העובר, וניתן על כך אישור רופא בכתב."

על פי הנוסח המוצע לתיקון סעיף 7 לחוק,  נשים במשרה מלאה הנמצאות בהריון בר-סיכון יהיו זכאיות ל-60 שעות היעדרות בשכר, וכן עובדת במשרה חלקית תהיה זכאית לחלק היחסי מ-60 בהתאם לחלקיות משרתה.

מאמרים

מצב חרום

בעקבות ההסלמה הביטחונית, ביום 12.11.19 הלימודים בוטלו והושבתו מקומות העבודה מהדרום ועד גוש דן.

ע"פ חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, אם ניתנה הנחיה מהעורף להישאר במקלטים אזי לא ניתן לחייב את העובד להופיע לעבודה.

עם זאת, אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד יהיה חייב להגיע לעבודה ואי התייצבותו לעבודה במקרה זה עשויה להיות עבירה פלילית והעובד לא יהיה זכאי לקבל שכר.

להלן פרסום הנחיית רשות המיסים נכון ליום 12.11.19:

בעקבות האירועים הביטחוניים היום ולאור העובדה כי עובדים רבים הונחו ע"י פיקוד העורף שלא להגיע למקומות העבודה ולהישאר בבתים ובמרחב מוגן, מודיעה קרן הפיצויים ברשות המסים כי עסקים המצויים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה יהיו רשאים להגיש תביעה להחזר השכר שישולם לעובדים שייעדרו, הן בשל הוראה על סגירת מקום עבודה לא חיוני והן עבור הורים שנאלצו להשגיח על ילדיהם (מתחת לגיל 14) בשל סגירת מוסדות חינוך.


הוראה זו תקפה עד ליום 31.12.2019 וזאת בהתאם לתקנות הוראת שעה "מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה)התשע"ט 2019-"


לעניין ההנחיות ההתגוננות שניתנו מעבר לטווח של ה- 40 ק"מ מרצועת עזה, התקנות הקיימות לא נותנות מענה לפיצויי והנושא ייבחן על ידי הממשלה בהתאם להתפתחויות. 

לנוחיותך מצ"ב לינק לאתר רשות המיסים: לחצו כאן

תופעת החולה המדומה

עו"ד בר גבסו-שולמן

החולה המדומה אינו רק מחזה של מולייר אלה תופעה מוכרת איתה מתמודדים מעסיקים רבים.

חוק דמי מחלה, התשל"ו- 1976 (להלן- החוק) מסדיר זכאותם של עובדים לימי מחלה בהתאם לוותק שצברו במקום עבודתם, ולתשלום דמי מחלה בהתאם לוותק ולשכר עבודתם.

החוק מבטיח כי עובד אשר נעדר מעבודתו עקב מחלה לא יוותר בחיסרון כיס, ומבטיח כי מהיום הרביעי למחלה יקבל העובד את מלוא שכרו.

מעסיקים רבים נתקלים בניצול לרעה של חוק דמי מחלה, התשל"ו- 1976  על ידי עובדים שאינם חולים אלא "מתחזים לחולים" ולא אחת עומדים המעסיקים בפני הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת אישורים רפואיים בלא הצדק.

הדוגמה הבולטת יותר היא התחלות של עובד לאחר זימון לשימוע, סעיף 4א' לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 קובע איסור על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה. הנתונים בשטח מצביעים על כך שרבים מהעובדים אשר מוזמנים לשימוע, לוקים לפתע במחלה ונעדרים מעבודתם, באופן המטרפד את היכולת לקיים הליך שימוע מסודר וגורם לדחיית מועד הפיטורים.

בהתאם לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז- 1976, על עובד הפונה למעסיקו לשם קבלת דמי מחלה בהתאם לחוק, להמציא תעודת מחלה החתומה על ידי רופא. על תעודת המחלה לכלול את הפרטים הבאים:

  • שם החולה ומספר זהותו
  • התקופה בה העובד לא היה מסוגל לעבוד עקב המחלה והתקופה המשוערת בה לא יהיה מסוגל לבצע עבודתו.
  • שם הרופא ותאריך הוצאת התעודה

בנובמבר 2015 נכנס תיקון לחוק דמי מחלה, הקובע כי אין יותר צורך בפירוט האבחנה בתעודת המחלה שמגיש עובד למעסיקו, בעיקר מטעמים של הגנה על הפרטיות מה שמקל על הוצאת אישורי מחלה פיקטיביים. מצב המותיר את המעסיקים חסרי אונים.

בפס"ד שרון נחמני נ' ידיעות אחרונות בע"מ – עובדת הציגה אישורי מחלה פיקטיביים ופוטרה מסיבה של הפרת משמעת חמורה. העובדת הגישה תביעה לקבלת סעד הצהרתי המורה על ביטול פיטוריה. בית הדין האזורי דחה את תביעתה ופסק כי הגשת אישורי מחלה פיקטיביים על ידי עובד יכולים להיחשב עבירת משמעת חמורה המהווה סיבה מוצדקת לפיטורים המאפשרת פיטוריו של עובד ללא פיצויי פיטורים.

ישנם כלים אשר יכולים לעמוד לרשות המעסיק בניסיון למזער את הנזק:

תקנות דמי מחלה מאפשרות למעסיק להעמיד את העובדים לבדיקה רפואית, במידה ומתעורר אצלו ספק בקשר לתעודת מחלה. בית הדין הארצי פירש את התקנה בצמצום כאשר קבע שהתקנה תחול רק כשהאישור הרפואי אינו מטעם קופת החולים בה חבר העובד.

כמו כן, כשמתעורר אצל מעסיק חשש כי עובד מתחזה לחולה, הוא רשאי לפנות להנהלת קופת החולים ולבקש שתבחן את הוצאת אישורי המחלה מטעמה בלי שהמידע הרפואי ייחשף בפני המעסיק.

אפשרות נוספת, עדכון של הסכמי עבודה על ידי מתן תמריצים בגין אי היעדרות, בדומה לנהוג במגזר הציבורי ובהסכמים קיבוציים שונים. מתן התמריצים בשל אי היעדרות עשויה להקטין את האפשרות לניצול ימי מחלה ממושכים.

גם שימוש מושכל במדיה וברשתות החברתיות יכולים לעמוד לרשות המעסיק ולשמש כלי עזר לגילוי התחזות עובד ביום מחלה.