עדכוני פסיקה וחקיקה חודש מאי

מאמרים חדשים

עדכוני פסיקה וחקיקה חודש מאי

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. פסיקה פסיקה מהאזורי: חיוב המעסיק בהצגת נתוני תחשיב פדיון ימי חופשה בריגה נ' ריקושט 3000 בע"מ ת"צ

זכויות העובדת לאחר לידה

עובדת שילדה זכאית לחופשת לידה, מלאה או חלקית, כתלות בותק שצברה לפני חופשת הלידה. בתנאים מסויימים, עובדות יכולות להאריך, לקצר או לפצל את חופשת הלידה.

Hands of business people pointing at circle diagram

עדכוני פסיקה וחקיקה חודש מאי

לקוחות נכבדים,

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

פסיקה

פסיקה מהאזורי: חיוב המעסיק בהצגת נתוני תחשיב פדיון ימי חופשה

בריגה נ' ריקושט 3000 בע"מ ת"צ (אזורי ת"א)43356-01-18

מאת: עו"ד משה בושי

בהחלטה שהתקבלה החודש בביה"ד האזורי לעבודה ת"א-בריגה נ' ריקושט 3000 בע"מ ת"צ (אזורי ת"א)43356-01-18 נקבע כי על הנתבעת היה להציג את הנתונים הרלוונטיים לעניין חישוב ערך ימי פדיון החופשה של עובדי החברה והתובע יבצע על פיהם את חישוב פדיון החופשה הרלוונטי לו.

ראשיתו של המקרה הוא בבקשה קודמת להגשת תובענה ייצוגית כנגד החברה בטענה כי זו מפרה את הוראות חוק חופשה שנתית באופן שיטתי למול עובדיה, בהחלטת ביה"ד הארצי לעבודה אשר קבע ראשית כי התובע יגיש חישובים בעניין טענותיו בקשר לתשלום בניגוד לחוק חופשה שנתית ובנוסף ימונה רו"ח מטעם ביה"ד.

טענת התובע היא כי הנתבעת פעלה בניגוד לחוק חופשה שנתית וקיזזה לעובדים מסוימים שני ימי חופשה כל שנה, בנוסף טען כי ניתן להשיג את הנתונים הרלוונטיים לגבי נושא זה בנקל.

הנתבעת הציגה טענותיה בדבר העובדה שלטענתה יש קושי מהותי להציג את הנתונים וכמו כן שיש לדון במהות הטענות לפני שדנים בתחשיבים עצמם.

ביה"ד קיבל את טענת התובע כי היה ניתן להציג את חישובי הנתבעת.

בהחלטה זו נקבע כי אין לקבל את טענת הנתבעת כי הנתונים אשר על פיהם ארכה את התחשיבים לעניין חישוב ערך ימי החופשה לצורך תשלום פדיון ימי החופשה לא מאוגדים במסמך אחד ולכן לא ניתנים לאיתור וכן שיש להציג לידי התובע את הנתונים של העובדים בחברה בעניין זה בכדי שיבצע תחשיבים על פיהם.

בנוסף ימונה רו"ח אשר יבחן את תחשיבי הצדדים.

לסיכום

מהחלטה זו ניתן ללמוד כי יש חשיבות רבה הן לתשלום ימי חופשה כדין והן לתיעוד ושמירה על אופן ודרך החישוב שהרי כפי שראינו כאן במקרה זה בו נמצאו כשלים בנושא זה, נטל ההוכחה יוטל על המעסיק.

חקיקה

הוארך תוקף החוק המסדיר תשלום דמי בידוד לעובד השוהה בבידוד    

הוראת החוק המסדירה תשלום דמי בידוד לעובד השוהה בבידוד ואת השיפוי החלקי למעסיק בגינם, הקבועה בחוק התכנית לסיוע כלכלי, שתוקפה אמור היה לפוג ביום י"ח בניסן, 31.3.2021, הוארכה באופן אוטומטי עד ליום 6.7.2021.

הארכה בוצעה מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, אשר קובע כי חיקוק שתוקפו פקע, בין היתר, "תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתוקפו עד תום שלושת החדשים האמורים".

כזכור, בכדי להקל על המעסיקים ולסייע להם כלכלית בתקופת משבר הקורונה, ביטוח לאומי ישלם דמי בידוד למעסיקים אשר שילמו שכר לעובדים שלהם בזמן שאלה שהו בבידוד. התשלום הינו עבור ימי בידוד של העובדים, במהלך התקופה החל מ- 1.10.20 ועד ל- 7.7.21.

ביום 18 בנובמבר 2020 אישרה הכנסת בקריאה שלישית תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020, אשר מסדיר את התשלום לעובדים המחויבים בבידוד על פי צו בידוד ביתי והשיפוי לו זכאי מעסיק בגין עלות התשלום בימי הבידוד לעובדים אלו.

להלן סקירה של עיקרי התיקון לחוק:

  1. תשלום ימי בידוד: על פי החוק עובד השוהה בבידוד זכאי ממעסיקו לתשלום דמי בידוד בעד ימי העבודה שבהם שהה בבידוד ונעדר מעבודתו, למעט תשלום בעד יום עבודה הראשון בתקופת הבידוד, אולם העובד זכאי לבחור לקבל תשלום גם בעד היום הראשון על חשבון יום חופשה המגיע לו (האמור כפוף להסכם קיבוצי או אישי אשר חל בו הסדר המטיב עם העובד לעניין דמי מחלה, למעט מקרים בהם המדינה צד להסכם). 
    החל מהיום השני לבידוד עובד יהיה זכאי לתשלום שכר מלא עד לסיום הבידוד.
  2. תקופת ימי המחלה:. ימי העבודה שהחסיר העובד בשל שהותו בבידוד ואשר בגינם שולמו לו דמי בידוד ינוכו ממכסת ימי המחלה של העובד, ובלבד שלא ינוכו יותר מארבעה ימי מחלה בתקופת הבידוד. התשלום ישולם לפי ימי עבודה (5/6 ימים בהתאם למתכונת העסקה של עובד) ולא יכלול את ימי המנוחה.
    דין דמי בידוד כדין דמי מחלה ודין היעדרות עובד בתקופת הבידוד כדין היעדרותו בתקופת מחלה לרבות לעניין איסור פיטורים, ביצוע הפרשות לקופת גמל וצבירת ותק.
  3. תשלום על חשבון ימי מחלה עתידיים שיצבור העובד: במידה ולעובד אין יתרת ימי מחלה צבורים, יופחתו הימים בהם שהה בבידוד, וייזקפו על חשבון ימי מחלה עתידיים – כלומר, העובד יכנס ליתרה שלילית של ימי מחלה.
  4. סיום יחסי עבודה: אם יחסי העבודה יסתיימו ולעובד תיוותר יתרה שלילית בצבירתו יקוזזו ימי המחלה שנזקפו עקב הבידוד ויקוזזו כנגד יתרת ימי חופשה שטרם ניצל העובד (פדיון חופשה). במקרה בו אין לעובד יתרת חופשה בסיום העסקתו- לא יהיה לעובד חוב בעד ימי מחלה הנותרים.
  5. שיפוי: מעסיק אשר שילם דמי בידוד לפי הוראות החוק, יעביר לו המוסד לביטוח לאומי תשלום בשיעור של 100% עבור היום השני לבידוד וכן עבור יתר הימים שיפוי בגובה של 50%, לעומת זאת מעסיקים עד 20 עובדים יקבלו 100% עבור היום השני וכן 75% עבור יתר הימים. 
  6. הגשת בקשה לשיפוי: מעסיק יגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לשיפוי באופן מקוון כפי שיפרסם המוסד לביטוח לאומי, לא יאוחר מ-60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד. את הבקשה ניתן להגיש באמצעות מערכת השכר או באתר של ביטוח לאומי.
  7. פרטי הבקשה:  הבקשה לשיפוי תכלול בין היתר הצהרה של המעסיק על תשלום דמי בידוד לעובד וכן את הפרטים הבאים: פרטי המעסיק – שם המעסיק, מספר מזהה, טלפון כתובת , דוא"ל, מס' חשבון בנק ותיק ניכויים.  פרטי העובד- שם ושם משפחה, מספר  זהות או דרכון, מס' טלפון ומייל. פרטי משרה – היקף המשרה ששל העובד בשלושת החודשים שקדמו לבידוד. פרטי בידוד= מועד תחילת תקופת הבידוד וסיומה, מס' ימים ששולמו, וכן פרטים לגבי ההוראה שבשלה זכאי העובד לדמי בידוד. גובה התשלום- גובה דמי הבידוד של העובד, שכר ממוצע ברבעון לפיו שולמו דמי הבידוד והעלות בה נשא המעסיק.
  8. חריגים: החוק לא חל על מי שנמצא כחולה מאומת או מי שחלה עליו חובת בידוד בשל הגעתו לישראל מחו"ל.

 

חוק מענק לעידוד תעסוקה

מאת: עו"ד שני בניש

בחודש יוני 2020 אושר חוק אשר קבע תמריץ כספי למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים אשר נפלטו ממעגל העבודה בתקופת משבר הקורונה.

בבסיס ההחלטה עמד הרצון להקל על מעסיקים את עלות העסקת העובדים ולצמצם פגישה מתמשכת בעובדים, שכן הנחת היסוד היא שככל שתקופת האבטלה של העובד מתארכת כך הולכים ופוחתים סיכוייו לשוב למעגל התעסוקה.

במסגרת החוק נקבע, כי המענק יינתן רק אם העובד שעבורו מבוקש המענק, ישתכר לפחות 3,300 ש"ח בחודש ורק עבור קליטת עובדים שנוספו למצבת העובדים. זאת למנוע מצב של פיטורים וקליטה של עובדים חדשים רק כדי לזכות במענק, וכמובן כדי לצמצם את מספר המובטלים.

על מנת להבטיח את המשך העסקת העובד הוחלט אף לחלק את המענק לפעימות שיתפרסו על פני 4 חודשים ; עבור מי שהוחזר ע"י המעסיק לעבודתו מה-19 לאפריל 2020, קיבל המעסיק 875 ש"ח לחודש ןכ- 3,500 ₪ סה"כ, ועבור מי שהוחזר ע"י המעסיק החל מחודש יוני 2020, קיבל המעסיק כ-1,875 ₪ לחודש ובסך הכל 7,500 ש"ח.

לצד זאת, מגפת הקורונה גרמה להקלה בזכאות לדמי אבטלה אשר כיום נראה כי הקלות אלה מהוות תמריץ שלילי עבור העובד הישראלי ולמרות שהמשק כבר נפתח ברובו ושעל הפרק כבר קיימים ניסיונות להחזיר את העובדים לשוק – שיעור האבטלה עדיין נותר גבוה מהמצופה.

יש לצפות כי התקופה הקרובה תביא עמה רפורמות שונות, אלה יכולות להגיע באופן במימון דמי האבטלה ובמיסים אשר יוטלו על מעסיקים שיבחרו לפטר עובדים.

אנו עוקבים באדיקות אחר כל שינוי והנחיה בנושא ונהיה כאן על מנת לעדכן בהתפתחויות. 

תגיות תוכן

דילוג לתוכן