ביטוח לאומי - מיכפל ידע https://www.michpalyeda.co.il מוקד מומחים לדיני עבודה וחשבות שכר Thu, 18 Apr 2024 07:26:50 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.2 https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/אייקון-150x150.png ביטוח לאומי - מיכפל ידע https://www.michpalyeda.co.il 32 32 דמי פגיעה לנפגע עבודה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%99-%d7%a4%d7%92%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%a4%d7%92%d7%a2-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94/ Thu, 18 Apr 2024 05:07:13 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=21557 ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד. לשם כך משלם להם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים. אם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית, שבפניה יופיע.   בנוסף הנפגע בעבודה זכאי לקבל טיפול רפואי חינם בשל תוצאות הפגיעה.אם נפטר הנפגע כתוצאה מהפגיעה […]

הפוסט דמי פגיעה לנפגע עבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד. לשם כך משלם להם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים. 
אם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית, שבפניה יופיע.   
בנוסף הנפגע בעבודה זכאי לקבל טיפול רפואי חינם בשל תוצאות הפגיעה.
אם נפטר הנפגע כתוצאה מהפגיעה בעבודה, תשולם לבני משפחתו קצבה או מענק.

דמי פגיעה

דמי פגיעה הם תשלום שהביטוח הלאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה (מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע), ובתנאי  שאינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה (הכול על פי אישור רפואי).

מי זכאי?

מי אינו זכאי?

מקבלי קצבאות נוספות מהמוסד לביטוח לאומי

  • מבוטחים הזכאים עבור אותו פרק זמן גם לדמי פגיעה בעבודה וגם לתגמולי מילואים, יבחרו באחת משתי הגמלאות.
  • בתקופה שבה זכאים לדמי פגיעה בעבודה לא תיתכן זכאות לדמי אבטלה.
  • דמי הפגיעה נחשבים כהכנסה בעת בחינת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה (השלמת הכנסה).

שיעור דמי הפגיעה

שיעור דמי הפגיעה ליום

  • שיעור דמי הפגיעה ליום לעובד שכיר ועובד עצמאי מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטחים החייבת בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקו את עבודתם בשל הפגיעה, לחלק ב-90.
  • עובדים שכירים שלא קיבלו שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבלו שכר מלא. על העובדים להמציא למוסד לביטוח לאומי אישורים המעידים על כך שלא קיבלו שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות (אישורי מחלה, חופשה וכיו"ב).
  • דמי הפגיעה לא יעלו על 1,241.25 ₪ ליום (נכון ל-2024) וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות.
  • מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
  • לפרטים נוספים, ראו חישוב דמי הפגיעה לנפגע תאונת עבודה.

ההכנסה החייבת לצורך חישוב דמי הפגיעה

  • עובדים שכירים – לשכירים דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי לרבות שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).
    • אם העובד מועסק ב-2 מקומות עבודה ובשל תאונת עבודה באחד מהם, הוא נאלץ להיעדר מעבודתו ב-2 מקומות העבודה, אזי יחושבו דמי הפגיעה לפי השכר החייב ב-2 מקומות העבודה גם יחד.
  • עובדים עצמאיים – דמי הפגיעה יחושבו לפי ההכנסות בשנת המס השוטפת, בתנאי שבזמן הפגיעה בעבודה הנפגע היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועד.
  • עובדים שכירים שהם גם עצמאים – עובד שנפגע במהלך עבודתו כשכיר או כעצמאי, יחושבו דמי הפגיעה לפי השכר משני המקורות גם יחד, בתנאי שבזמן הפגיעה בעבודה הנפגע היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועד.

דמי פגיעה מופחתים

  • מבוטחים שנגרם להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאים לדמי פגיעה מופחתים.
  • דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי, ולא יותר מ-8 שעות ליום.

תהליך מימוש הזכות

משך התשלום לעובד שכיר

  • דמי הפגיעה ישולמו עבור התקופה שבה הנפגעים לא עבדו ולכל היותר עד ל-13 שבועות החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
  • יום הפגיעה: עבור יום הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה. המעסיק ישלם את שכרם של העובדים עבור יום זה.
  • היעדרות עד 12 יום:
    • לשכירים שנעדרו פחות מ-12 יום ישולמו דמי פגיעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.
    • יום ההיעדרות הראשון והשני שאחרי יום הפגיעה (שלא מקבלים עבורם דמי פגיעה) נחשבים לימי מחלה שמזכים את העובדים בדמי מחלה מהמעסיק. זאת בתנאי שהעובדים הציגו למעסיק תעודת מחלה ונותרו להם ימי מחלה צבורים. לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה בנושא זה מ-2011, ראו תעא (נצ') 3003-09‏ (פסקה 18) באתר נבו.

היעדרות מעל 12 יום:

    • לשכירים שנעדרו מעל 12 ימים המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי פגיעה החל מהיום שאחרי יום הפגיעה (המעסיק ישלם להם את שכרם ביום הפגיעה).
    • המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את סכום דמי הפגיעה ששילם לעובדים עבור 12 הימים הראשונים (אלא אם מדובר במעסיקים של עובדים במשק בית שנפגעו בעבודה).
    • אם העובד/ת מועסק/ת אצל מספר מעסיקים, המוסד לביטוח לאומי יגבה את התשלום מכל מעסיק, בהתאם לחלקו היחסי בשכר העובד/ת מתוך הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד/ת אצל כל המעסיקים.

תשלום דמי פגיעה על ידי המעסיק

  • מעסיקים שקיבלו הרשאה מיוחדת מהביטוח הלאומי רשאים לשלם את דמי הפגיעה לעובדיהם (על פי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי), והביטוח הלאומי יחזיר למעסיקים את הכספים ששילמו לעובדים בתוספת עמלה בשיעור 2.5% מדמי הפגיעה.
  • במקרה זה על המעסיק לשלם ישירות לעובדים את דמי הפגיעה בגובה 75% מהשכר (אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה בין הצדדים).
  • המעסיק ישלם לעובדים את דמי הפגיעה במועד תשלום השכר בסמוך לתאונה, גם אם טרם הגיש תביעה למוסד ביטוח לאומי להחזר דמי הפגיעה וגם אם המוסד טרם הכיר בתאונה כתאונת עבודה.
  • על המעסיק להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להחזר תשלום דמי פגיעה והמוסד יחזיר למעסיק את דמי הפגיעה, לא כולל את התשלום עבור 12 הימים הראשונים.
  • אם המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בפגיעה כתאונת עבודה, תשלום דמי הפגיעה ששילם המעסיק מהווה מצד אחד חוב של העובדים כלפי המעסיק. המעסיק רשאי לנכות חוב זה משכר העובדים רק אם קיימת התחייבות בכתב מהעובדים למעסיק ובתנאי שהסכום שינוכה מהשכר על חשבון החוב לא יהיה גבוה מרבע מהשכר.
  • מצד שני, אם העובדים הציגו תעודת מחלה לתקופת ההיעדרות (שלא הוכרה כתאונת עבודה) ויש לרשותם ימי מחלה צבורים, על המעסיק חלה חובה לשלם לעובדים דמי מחלה כדין עבור תקופת ההיעדרות.
    • אם סכום דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לעובדים גבוה מדמי הפגיעה ששילם להם, עליו לשלם לעובדים את ההפרש.
    • אם סכום דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לעובדים נמוך מדמי הפגיעה ששילם להם, ההפרש ייחשב כחוב של העובדים כלפי המעסיק כמוסבר למעלה.
  • למידע נוסף ראו מעסיק בהסדר לפי תקנה 22 באתר המוסד לביטוח לאומי.

משך התשלום לעובדים עצמאים

  • תשלום דמי פגיעה לעובדים עצמאים ישולם עבור פרק הזמן שבו לא עבדו בשל הפגיעה, לא כולל את 12 ימי ההיעדרות הראשונים מהעבודה, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).

אופן התשלום

  • דמי פגיעה ישולמו לחשבון הבנק של המבוטחים, כפי שהוא מופיע בטופס התביעה.
  • מעסיקים שחתמו הסכם עם הביטוח הלאומי, יכולים לשלם דמי פגיעה לעובדיהם בשם המוסד לביטוח לאומי.
  • דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה המגיעים לעובדים על פי חוק.
  • עובדים שמעסיקם שילם להם דמי פגיעה לא יהיו זכאים לתשלום נוסף מהמוסד לביטוח לאומי.

הענקה מטעמי צדק

צבירת זכויות סוציאליות בתקופה של תשלום דמי פגיעה עקב תאונת עבודה

צבירת ותק לפיצויי פיטורים במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה

  • סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תקופת ההיעדרות בשל תאונה או מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
  • משמעות הדבר היא שאם עובדים הועסקו במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדרו מהעבודה עקב תאונת עבודה כך שבפועל עבדו פחות משנה, הם ייחשבו (לצורך זכותם לפיצויי פיטורים) כאילו עבדו שנה מלאה.

צבירת ותק לדמי הבראה במהלך תקופת היעדרות בשל של תאונת עבודה

  • היעדרות בשל תאונת עבודה אינה מזכה בשכר מטעם המעסיק, אך מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • בית הדין האזורי לעבודה פסק כי יש לראות בתקופת תאונת עבודה כחופשה ללא תשלום שאינה צוברת ותק להבראה. טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי.

צבירת ימי חופשה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה

  • מספר ימי החופשה השנתית שהעובדים זכאים להם במהלך השנה שבה נעדרו מהעבודה בגלל תאונת עבודה, ייקבעו לפי מספר ימי העבודה שעבדו בפועל באותה שנה.
  • עובדים שבינם לבין המעסיק התקיימו יחסי עובד-מעסיק במשך כל השנה (ינואר-דצמבר), אך הם נעדרו מעבודתם במהלך השנה בגלל תאונת עבודה יהיו זכאים לימי חופשה הבאים:
    • מי שעבדו לפחות 200 ימים במהלך השנה (ימי ההיעדרות בגלל תאונת עבודה אינם נחשבים כימי עבודה), יצברו במהלך שנה זו את מלוא ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
    • מי שעבדו פחות מ-200 ימים באותה שנה, יצברו את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
  • עובדים שיחסי העבודה בינם לבין המעסיק לא נמשכו לאורך כל השנה הקלנדרית (מינואר-דצמבר), היות שהעובדים פוטרו או התפטרו במהלך השנה או שהעובדים החלו את עבודתם אצל המעסיק באמצע השנה, יהיו זכאים לימי חופשה באופן הבא:
    • מי שעבדו לפחות 240 ימים באותה שנה (ימי ההיעדרות בגלל תאונת עבודה אינם נחשבים כימי עבודה), יצברו באותה שנה את מלוא ימי החופשה הקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
    • מי שעבדו פחות מ-240 ימים באותה שנה, יצברו את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
  • למידע נוסף ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.

המשך זכאות להטבות שונות מכח הסכם העבודה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה

  • הזכאות להמשיך ולקבל במהלך היעדרות בשל תאונת עבודה הטבות שונות שמקורן בחוזה העבודה (כגון: רכב צמוד, טלפון וכו') תלויה בהסכמת הצדדים, כעולה מהסכם העבודה, או בהתאם לנוהג הקיים במקום העבודה.

עוד מאמרים בנושא ביטוח לאומי…
ביטוח לאומי

דמי פגיעה לנפגע עבודה

ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד. לשם כך משלם להם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה

קרא עוד »
אפריל 18, 2024
ביטוח לאומי

חרבות ברזל – אבטלה

בעקבות המלחמה חלו הקלות ושינויים בזכאות לדמי אבטלה למי שפוטר או הוצא לחל"ת ע"י מעסיקו במהלך התקופה שמ-7.10.23 עד 30.11.23. חשוב שתדעו! בימים אלה פיתחנו מערכת ייעודית

קרא עוד »
דצמבר 25, 2023
הפוסט דמי פגיעה לנפגע עבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2024 https://www.michpalyeda.co.il/march-24/ Wed, 03 Apr 2024 05:21:32 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=21493 לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

חובתו של המעסיק לחתום על טפסי ביטוח לאומי

עורך ראשי אפריל 3, 2024

הקדמה

עובדת בהיריון, אשר מצבה הרפואי אינו מאפשר לה להמשיך לעבוד, ואשר נעדרה ממקום עבודתה 30 ימים רצופים לפחות, רשאית להגיש תביעה לגמלת שמירת היריון למוסד לביטוח לאומי, ותהיה זכאית (בכפוף לעמידתה בתנאים) בגמלה האמורה, אשר מטרתה לפצות את העובדת על אבדן שכרה בתקופה זו.  במסגרת הגשת התביעה, על העובדת להגיש טפסים רלוונטיים לביטוח הלאומי, בין היתר, טופס תביעה לתשלום גמלה לשמירת היריון חתום על ידי המעסיק.

המקרה

בית הדין האזורי בת"א דן בתביעתה של הגב' דינרה מקסודובה (להלן: "התובעת") כנגד "דב שמירה, ניקיון וכח אדם בע"מ" (להלן: "הנתבעת").

התובעת עבדה בחברה הנתבעת בתפקיד סמנכ"לית , אולם בתקופה האחרונה לעבודתה הועברה לתפקיד מזכירותי.

בחודש ספטמבר 2019 היה יום העבודה (בפועל) האחרון של התובעת, אשר יצאה באותו היום מהמשרד בסערת רגשות. החל מאותו היום, הנ"ל שהתה בחופשת מחלה, במהלכה ניגשה לרופא נשים אשר מילא לה טופס שמירת היריון לביטוח הלאומי (להלן: "הטופס").

בזמן החופשה האמורה, ביקשה התובעת להחתים את הנתבעת על הטופס על מנת להגישו לביטוח הלאומי, אולם הנתבעת סירבה לכך על אף תחנוני התובעת.  

מהראיות עלה כי במשך חודשים רבים התובעת ובאי כוחה פנו לנתבעת בבקשה זו, ואולם הנתבעת המשיכה בסירובה ולא חתמה על הטופס.   

התובעת אף פנתה לביטוח הלאומי לעניין זה, ומטעם הביטוח הלאומי פנו לנתבעת בבקשה לחתום על המסמכים, אך הנתבעת סירבה וטענה כי לעובדת יש חוב כספי אליה וכי המסמך ייחתם לאחר שיוחזר החוב.

לאחר ארבעה חודשים מחודש ספטמבר, ילדה התובעת תאומים ושלחה לאחר מכן מכתב התפטרות לנתבעת ובו ביקשה לסיים את העסקתה לצורך טיפול בילדיה.

תביעת העובדת לשמירת הריון נדחתה, ובהתאם לראיות, קבע בית הדין כי הדחייה ארעה בין היתר גם בשל היעדר הטופס החתום על ידי התובעת, אולם גם בגין היעדר תיעוד רפואי רלוונטי.

ההכרעה

בית הדין קבע כי התנהלות הנתבעת במקרה זה היא חמורה וכי מדובר במחדל של הנתבעת אשר מצדיק פסיקת פיצויים לתובעת בגין עוגמת הנפש המרובה אשר נגרמה לה.

 כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, נאלצה התובעת, בהיותה בהיריון מתקדם של תאומים, לגשת לעורך דין ולהיות במרדף של ממש אחרי הנתבעת על מנת שתמלא את חלה בטופס, ועל כן, התביעה התקבלה ונפסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 25 אלף ₪ וזאת בנוסף לפיצויים נוספים אשר נפסקו לטובת התובעת.   

עדכון עליית: שכר המינימום – אפריל 2024

עורך ראשי אפריל 3, 2024

ביום ב', ה- 11/3/2024 , חתם שר העבודה יואב בן צור על צו להעלאת שכר המינימום.

הצו נחתם בעיכוב לאור התנגדות המגזר העסקי וטענת המעסיקים כי הדבר יקשה עליהם בעת המלחמה.

החל מתאריך ה-01/04/2024 יעמוד שכר המינימום על סכום של 5,880.02 ₪ לעובדים במשרה מלאה, כלומר, מדובר בהעלאה של 309 ₪.

עלייה זו משפיעה כמובן  גם על שכר המינימום השעתי אשר עלה מסכום של 30.61 ₪ לשעה ל- 32.30 ₪ לשעה.

בשנה שעברה, בחודש אפריל 2023 שכר המינימום עלה ב- 217 ₪ ועמד עד למועד העדכון האמור על סך של  – 5,571.75 ₪.

המלצתנו למעסיקים – שימו לב לשינוי האמור על מנת להימנע מחשיפה משפטית.

גובה שכר מינימום 2024

מתאריך 1.4.2024 שכר המינימום לחודש יעמוד על סך של 5,880.02 ₪.

שר העבודה, יואב בן צור, חתם אמש (11.3.24) על העלאת שכר המינימום, והחל מתאריך 1.4.2024 גובה שכר המינימום לחודש יעמוד על סך של 5,880.02 ₪. 

שכר מינימום שנים קודמות

שכר מינימום מגיל 18 ומעלה:

  • שכר יומי למועסק 6 ימים בשבוע: 222.87 ש"ח (החל ב- 01.04.2023)
  • שכר יומי למועסק 5 ימים בשבוע: 257.16 ש"ח (החל ב- 01.04.2023)
  • שכר לשעה בהיקף של 186 שעות בחודש: 29.96 ש"ח (החל ב- 01.04.2023)
  • שכר לשעה בהיקף של 182 שעות בחודש: 30.61 ש"ח (החל ב- 01.04.2023)
  • שכר חודשי: 5,571.75 ש"ח (החל ב- 01.04.2023)

שכר מינימום החל מ-1.4.1997

​

  החל ביום
שכר יומי ​שכר מינימום לשעהשכר מינימום לחודש
שכר מינימום ליום – בשבוע עבודה של 5 ימיםשכר מינימום ליום – בשבוע עבודה של 6 ימיםבהיקף של
186 שעות		בהיקף של
182 שעות​
​1.04.2023​257.16​​222.87​29.95​30.61​5,571.75
​1.04.2018244.62​212.00​28.49​29.12​5,300.00​​​
​​1.12.2017244.62​​​212.00​​28.49​​​​5,300.00​​
​1.1.2017230.77​​200.00​26.88​​​5,000.00​
​1.7.2016222.69​193.0025.94​​4,825.00​
1.4.2015 214.62186.0025.00​4,650.00
1.10.2012 198.46172.0023.12​4,300.00
1.07.2011 189.23164.0022.04​4,100.00
1.04.2011 179.55155.6120.92​3,890.25
1.07.2008 177.70154.0120.70​3,850.18
1.04.2007 171.24148.4119.95​3,710.18
1.01.2007 165.47143.4119.28​3,585.18
1.06.2006 165.47143.4119.28​3,585.18
1.04.2006 159.53138.2618.58​3,456.58
1.01.2003 153.93133.4117.93​3,335.18
1.04.2002 150.77130.6617.56​3,266.58
1.01.2002 150.77130.6617.56​3,266.58
1.04.2001 150.77130.6617.56​3,266.58
1.04.2000 136.84118.6015.94​2,964.95
1.04.1999 129.13111.9115.04​2,797.75
1.01.1999121.33105.1514.13​2,628.79
1.08.1998121.03104.8914.10​2,622.23
1.04.1998120.42104.3714.03​2,609.18
1.08.1997111.0196.2112.93​2,405.25
1.07.1997108.4193.9612.63​2,348.88
1.04.1997108.4193.9612.30​2,348.88

עדכון: כניסתו לתוקף של צו ההרחבה בעניין משרתי המילואים ובני/בנות זוגם

עורך ראשי אפריל 3, 2024

מאת: עו"ד רינת טבאי

ביום 5.3.2024 פורסם ונכנס לתוקף צו ההרחבה להסכם הקיבוצי הכללי אשר נחתם בין ההסתדרות הכללית לבין נשיאות המגזר העסקי.

 צו זה חל על כלל העובדים והמעסיקים  למעט המגזר הציבורי.

 תקופת החלת הסכם זה הינה בין התאריכים: 07.10.23-31.12.2024 (להלן: "תקופת החלת ההסכם"/ "תקופת ההסכם").

תקציר הוראות צו ההרחבה
  1. הארכת תקופת ההגנה מפיטורים למשרתי מילואים מ30 יום ל-60 יום.
  2. היעדרות בתשלום של עד 8 ימים לבני הזוג של משרתי מילואים שהינם הורים לילדים עד גיל 
  3. גרירת צבירת חופשה- במידה ולא התאפשר לעובד לנצל צבירת חופשת בשנת 2023 בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוא יוכל לנצל את ימי החופשה שצבר בשנת 2024.

הארכת תקופת ההגנה מפיטורים למשרתי מילואים

על פי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש"ט- 1949 אסור לפטר חייל המשרת מילואים, בתנאי ששירת יומיים ברציפות, במהלך כל תקופת שירות המילואים ועד ל30 יום מסיום יום השירות. פיטורים בתקופה זו יתאפשרו רק  בכפוף לקבלת היתר מועדת התעסוקה במשרד הביטחון.

בהתאם  לצו ההרחבה, הארכת תקופת הגנת הפיטורים לעובד ששירת במילואים תהיה תקפה לעובד אשר נעדר ממקום עבודתו בשל שירות מילואים למשך 60 ימים או יותר במהלך תקופת החלת ההסכם, כאשר תקופת ההגנה לפיטורים הוארכה כאמור מ- 30 ל- 60 ימי הגנה מפיטורים.

היתר לפיטורים במהלך תקופה זו יינתן בכפוף לאישור ועדת הפיקוח (כפי שפורסם באתר משרד העבודה) מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ימי היעדרות בתשלום לבן הזוג של משרת המילואים

בתקופת החלת ההסכם בן זוג של משרת במילואים יהיה זכאי לימי היעדרות בתשלום.
תוספת ימי ההיעדרות בתשלום לבן הזוג יקבעו על פי מדרג זכאות ויינתנו בהתאם לימי המילואים המצטברים של משרת המילואים.

ימי ההיעדרות בהתאם למדרג הזכאות

תוספת ימי היעדרות בתשלום לבן הזוג

ימי מילואים מצטברים במהלך תקופת ההסכם

 

0

עד 30

2

31-60

4

61-90

6

91-120

8

121 ומעלה

צו זה מגדיר מי הוא "בן זוג של משרת מילואים"

  1. מי שיש להם ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14.
  2. מי שיש להם ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת/מטופל בדיאליזה.
  3. מי שבהשגחתם הבלעדית קרוב שהוא אדם עם מוגבלות בהתאם לס' 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.
  4. מי שיש לו או לבן זוגו הורה חולה כהגדרתו בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) התשנ"ד.

היעדרויות במסגרת הצו יהיו בכפוף לנסיבות להלן:

  1. מחלת ילד עד גיל 14.
  2. טיפול או השגחה בלעדי לקרוב משפחה שהוא אדם עם מוגבלות.
  3. מחלת ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה.
  4. טיפול בהורה חולה כהגדרתו בחוק דמי מחלה.
  5. הארכת תקופת הלידה.
  6. השגחה וטיפול בילד
  7. היעדרות לצורך סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, שניתן לבצעם רק בשעות העבודה.
  8. היעדרות אחרות-בתיאום עם המעסיק.

תשלום בדיעבד:

מי שניצל ימי היעדרות ממכסת  ימי החופשה או המחלה הצבורים שלו בהתאם לנסיבות לעיל בתקופת ההסכם, לפני שהצו נכנס לתוקף, יהיה זכאי להחזרת ימים אלו למכסת הצבירה שלו.

צבירת חופשה שנתית:

עובד יוכל לצבור את ימי החופשה שלא ניצל למשך שתי שנות העובדה הבאות, גם ללא הסכמת המעסיק, בהתקיים אחת מהסיבות להלן:

  1. המעסיק לא נתן חופשה לעובד.
  2. העובד נעדר בשל שירות  מילואים לפחות חמישה ימים רצופים.
  3. העובד נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל הנסיבות המפורטות בסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
  4. העובד נקרא לשירות עבודה או שהועסק במקום עבודה שניתן לו אישור למפעל חיוני או מפעל לשירותים קיומיים בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום.
  5. המעסיק העסיק עובד לפי היתר העסקה בהתאם לסעיף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה.

דגשים:

  1. ימי ההיעדרות ניתנים למימוש רק בעת שירות מילואים פעיל של בן הזוג.
  2. ימי ההיעדרות ניתנים לניצול גם באופן חלקי כשעות היעדרות ולא כיום מלא.
  3. הזכות לימי היעדרות לא נצברת מעבר לתקופת ההסכם ולא ניתנת כפיקדון.
  4. בן זוג של משרת מילואים שיש לו יותר מ-35 ימי חופשה יהיה זכאי למחצית מימי ההיעדרות הנ"ל וזאת רק בגין נסיבות סעיף ג'  1-4.
 
 

רפורמת מחירי התחבורה הציבורית "צדק תחבורתי"

עורך ראשי אפריל 3, 2024

עו"ד מור פפיר כהן

"צדק תחבורתי" – פעימה ראשונה

ביום 25.03.2024 נכנסה לתוקף רפורמת מחירי התחבורה הציבורית הנקראת "צדק תחבורתי". בפעימה הראשונה אשר נכנסה לתוקף כאמור ביום 25.03.2024, ניתנו הנחות לתושבי הפריפריה בתחבורה הציבורית (עפ"י מדד הלמ"ס), נסיעות חינם לחיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי למשך שנה מיום שחרורם, והנחה של 50% לנוער עד גיל 18 ולזכאי ביטוח לאומי. בין הגילים  18-26 ניתנה הנחה בגובה של 33% בתחבורה הציבורית, אשר לה זכאים טווח הגילים הנ"ל במסגרת מנוי חודשי הנקרא "חופשי חודשי".

פעימה שניה

בפעימה השנייה שעתידה להיכנס לתוקף לקראת סוף שנת 2024, יינתנו נסיעות חינם מגיל פנסיה והנחות לפי שכונת מגורים ובהתאם למצב הסוציו-אקונומי ובהתאם למדד הלמ"ס.

חשוב לציין, כי אם כבר ישנה הנחה על מנוי חודשי במסגרת פרופיל אחר משמע כי ישנה הנחה מיטבית ואין צורך לעדכן פרופיל חדש, שכן לא קיים "כפל מבצעים".

להלן רשימה של הפרופילים החדשים שהתווספו לרפורמה, והזכאות המגיעה להם:

  1. פרופיל חיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי – בהתאם לחוק קליטת חיילים משוחררים, ניתנת זכאות לנסיעה חינם למשך שנה. ההנחה ניתנת למנוי חודשי ("חופשי חודשי") בלבד.
  2. פרופיל גיאוגרפי – הנחה של 50% על מנויים חודשיים. מי שגר ביישובים מרוחקים מערי המטרופולין יזכה להנחה זו ויוכל להשתמש בכל אמצעי התחבורה הציבורית בארץ לכל מרחק נסיעה. ההטבה, מתייחסת לרשויות מקומיות המוגדרות ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשכול פריפריה 1-5 כולל. (ניתן לבדוק אם ישנה עמידה בקריטריון באתר "דרך שווה")
  3. צעירים/ות מגיל 18 עד 26 (כולל)- זכאים ל-33% הנחה על מנוי חודשי. תקף לכל אמצעי התחבורה הציבורית בכל הארץ, לכל מרחק נסיעה.

פרופילים אלו מתווספים לפרופילים הקיימים אשר מזכים גם הם להנחה בתחבורה הציבורית.

כפי שצוין לעיל, לקראת סוף השנה תיכנס לתוקפה הפעימה השנייה של התוכנית אשר תכלול בין היתר את הורדת גיל הזכאות לנסיעות חינם עבור אזרחים ותיקים, שנכון להיום זכאים לנסיעות חינם החל מגיל 75, באמצעות הרפורמה הם ייהנו מההטבה כבר מגיל הפנסיה (67 לגברים ו-62 לנשים).

פריפריה חברתית

בנוסף, תינתן הנחה אשר נקראת "פריפריה חברתית" ובמסגרתה תינתן הנחה וזו בהתאם לשכונת המגורים בה גר הזכאי, ולא לפי ישוב/עיר. משמע כי תושבים המשתייכים לשכונות אשר יחשבו עפ"י הלמ"ס לשכונות המשתייכות לשכבות סוציו אקונומיות נמוכות, יהיו זכאים גם כן להנחה וזאת גם אם הם גרים בערים מרכזיות כמו תל-אביב, חיפה.

טבלאות תעריפי "צדק תחבורתי"

לאתר "צדק תחבורתי" לחצו כאן

קבצים להורדה

טבלת תעריפי "צדק תחבורתי"

טבלת תעריפי "צדק תחבורתי"

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> חובתו של המעסיק לחתום על טפסי ביטוח לאומי https://www.michpalyeda.co.il/%d7%97%d7%95%d7%91%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a1%d7%99%d7%a7-%d7%9c%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%98%d7%a4%d7%a1%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90%d7%95/ Wed, 03 Apr 2024 05:19:46 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=21488 הקדמה עובדת בהיריון, אשר מצבה הרפואי אינו מאפשר לה להמשיך לעבוד, ואשר נעדרה ממקום עבודתה 30 ימים רצופים לפחות, רשאית להגיש תביעה לגמלת שמירת היריון למוסד לביטוח לאומי, ותהיה זכאית (בכפוף לעמידתה בתנאים) בגמלה האמורה, אשר מטרתה לפצות את העובדת על אבדן שכרה בתקופה זו.  במסגרת הגשת התביעה, על העובדת להגיש טפסים רלוונטיים לביטוח הלאומי, בין […]

הפוסט חובתו של המעסיק לחתום על טפסי ביטוח לאומי הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

הקדמה

עובדת בהיריון, אשר מצבה הרפואי אינו מאפשר לה להמשיך לעבוד, ואשר נעדרה ממקום עבודתה 30 ימים רצופים לפחות, רשאית להגיש תביעה לגמלת שמירת היריון למוסד לביטוח לאומי, ותהיה זכאית (בכפוף לעמידתה בתנאים) בגמלה האמורה, אשר מטרתה לפצות את העובדת על אבדן שכרה בתקופה זו.  במסגרת הגשת התביעה, על העובדת להגיש טפסים רלוונטיים לביטוח הלאומי, בין היתר, טופס תביעה לתשלום גמלה לשמירת היריון חתום על ידי המעסיק.

המקרה

בית הדין האזורי בת"א דן בתביעתה של הגב' דינרה מקסודובה (להלן: "התובעת") כנגד "דב שמירה, ניקיון וכח אדם בע"מ" (להלן: "הנתבעת").

התובעת עבדה בחברה הנתבעת בתפקיד סמנכ"לית , אולם בתקופה האחרונה לעבודתה הועברה לתפקיד מזכירותי.

בחודש ספטמבר 2019 היה יום העבודה (בפועל) האחרון של התובעת, אשר יצאה באותו היום מהמשרד בסערת רגשות. החל מאותו היום, הנ"ל שהתה בחופשת מחלה, במהלכה ניגשה לרופא נשים אשר מילא לה טופס שמירת היריון לביטוח הלאומי (להלן: "הטופס").

בזמן החופשה האמורה, ביקשה התובעת להחתים את הנתבעת על הטופס על מנת להגישו לביטוח הלאומי, אולם הנתבעת סירבה לכך על אף תחנוני התובעת.  

מהראיות עלה כי במשך חודשים רבים התובעת ובאי כוחה פנו לנתבעת בבקשה זו, ואולם הנתבעת המשיכה בסירובה ולא חתמה על הטופס.   

התובעת אף פנתה לביטוח הלאומי לעניין זה, ומטעם הביטוח הלאומי פנו לנתבעת בבקשה לחתום על המסמכים, אך הנתבעת סירבה וטענה כי לעובדת יש חוב כספי אליה וכי המסמך ייחתם לאחר שיוחזר החוב.

לאחר ארבעה חודשים מחודש ספטמבר, ילדה התובעת תאומים ושלחה לאחר מכן מכתב התפטרות לנתבעת ובו ביקשה לסיים את העסקתה לצורך טיפול בילדיה.

תביעת העובדת לשמירת הריון נדחתה, ובהתאם לראיות, קבע בית הדין כי הדחייה ארעה בין היתר גם בשל היעדר הטופס החתום על ידי התובעת, אולם גם בגין היעדר תיעוד רפואי רלוונטי.

ההכרעה

בית הדין קבע כי התנהלות הנתבעת במקרה זה היא חמורה וכי מדובר במחדל של הנתבעת אשר מצדיק פסיקת פיצויים לתובעת בגין עוגמת הנפש המרובה אשר נגרמה לה.

 כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, נאלצה התובעת, בהיותה בהיריון מתקדם של תאומים, לגשת לעורך דין ולהיות במרדף של ממש אחרי הנתבעת על מנת שתמלא את חלה בטופס, ועל כן, התביעה התקבלה ונפסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 25 אלף ₪ וזאת בנוסף לפיצויים נוספים אשר נפסקו לטובת התובעת.   

הפוסט חובתו של המעסיק לחתום על טפסי ביטוח לאומי הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2024 https://www.michpalyeda.co.il/january-2024/ Thu, 01 Feb 2024 17:52:38 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=20946 לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עובדת פוטרה בשל אמירות נגד חיילי צה”ל – בית הדין ביטל את פיטורי העובדת  בית הדין ביטל את פיטורי העובדת והבהיר-ראוי כי מעסיק יקבע כללים ברורים בנוגע להתבטאויות פוליטיות מאת: עו”ד רינת טבאי סע”ש (תא) 20572-11-23 ניתן ביום 30/11/23. העובדות העובדת עובדת בחברת משען (להלן: המעסיק) במשך 11 […]

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

לקוחות נכבדים,

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

עובדת פוטרה בשל אמירות נגד חיילי צה”ל – בית הדין ביטל את פיטורי העובדת

 
בית הדין ביטל את פיטורי העובדת והבהיר-ראוי כי מעסיק יקבע כללים ברורים בנוגע להתבטאויות פוליטיות

מאת: עו”ד רינת טבאי

סע”ש (תא) 20572-11-23 ניתן ביום 30/11/23.

העובדות

העובדת עובדת בחברת משען (להלן: המעסיק) במשך 11 שנים.

יום לאחר תחילת מלחמת “חרבות ברזל”, העובדת ישבה בחדר האוכל במקום העבודה יחד עם עובדים נוספים. במהלך השהות בחדר האוכל התקיימה שיחה על אירוע הטבח מיום  07/10/2023, בו חמאס ביצע את מעשי הזוועות.

העובדים שוחחו על מה שקרה בזמן המלחמה. אחת מהעובדות שנכחה במקום התייחסה למעשי חמאס וציינה כי לא מבינה איך אפשר להרוג נשים וילדים? – בתגובה לכך העובדת נשוא פס”ד התייחסה לדבריה באומרה כי צה”ל עושים דברים יותר גרועים מזה וכי צה”ל הורג ילדים.

דבריה של העובדת עוררו “סערה” בחדר האוכל וחלק מהסועדים עזבו את שולחן האוכל.

כעבור יומיים, אותה עובדת ניהלה שיחה בעלת אופי פוליטי עם שומר הבניין במקום העבודה.

 בעקבות האירועים האמורים, נשלחה הודעת מייל לעובדים בדרישה לשים בצד מחלוקות פוליטיות ולהמשיך את סדר יום העבודה התקין.

התרחשות נוספת ארעה כאשר שהתה העובדת יחד עם העובדים במקלט בעקבות אזעקה שנשמעה. במהלך שהותם במקלט הם צפו בטלוויזיה בה שודר על חיילי צה”ל בעת פעילות צבאית. העובדת ביוזמתה בעת הצפייה בטלוויזיה אמרה “פושעי מלחמה”. העובדת נשאלה אם התייחסה בדבריה לחיילי צה”ל, וזו השיבה : “כן, הם פושעי מלחמה”.

האירועים הנ”ל עוררו מהומה וכעס גדול במקום העבודה, בין היתר בעקבות כך שחלק מבני משפחתם של העובדים משרתים בצבא.

בעקבות זאת, זומנה העובדת תחילה לבירור ולאחר מכן לשימוע וכעבור מס’ ימים פוטרה מהעבודה.

העובדת עתרה לביה”ד לביטול פיטוריה על מנת שתוכל לחזור לעבודה, שכן לטענתה, חלק מהאמירות היו מכוונות לראש הממשלה נתניהו שהוא לדעתה פושע מלחמה.

בנוסף לזאת, טענה כי סולקה מהעבודה רק בשל דעותיה הפוליטיות והשקפותיה האישיות אשר לכשעצמן אינן מהוות עילה לפיטורים והפיטורים הם בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ונעשו בחוסר תום לב ולכן מן הראוי שיבוטלו.

הכרעת הדין

ביה”ד קבע כי נפלו פגמים בהליך הפיטורים.

ביה”ד ציין כי אכן יש סלידה עמוקה מדבריה של העובדת, אך יחד עם זאת נקבע כי אין זה מצדיק פיטורים שהם בניגוד לחוק.

מן הראוי כי מעסיק יקבע כללים ברורים בנוגע להתבטאויות פוליטיות במקום העבודה:

ביה”ד התייחס להודעה  שנשלחה  לעובדים ופירט כי חלק  מהפגמים שנפלו בהליך הפיטורים היו בהודעה שהפיץ המעסיק  בקרב העובדים.

לטענת ביה”ד, נוסח ההודעה בה העובדים מתבקשים לשים את המחלוקות הפוליטיות בצד הוא נוסח בעייתי, שכן, מן הראוי היה שמעסיק יפיץ הודעה בדמות מסמך שכולל את כללי ההתנהגות בזמן חירום, ובוא יפרט בפני העובדים את המותר והאסור. כמו כן, על המסמך לציין כי כל הפרה של כללים אלו תחשב כהפרת משמעת ותגרור סנקציות.

ביה”ד הוסיף כי לצורך דיוק הדברים, מאחר ויש חשיבות רבה כאשר מדובר בהגבלה של חופש הביטוי, חשוב שהדבר ייעשה תוך ליווי משפטי צמוד ובמידתיות הראויה. מקום עבודה מהווה מקור פרנסה בעבור העובדים ולכן  חלה חובה על המעסיק לנהוג בזהירות כאשר הוא מפעיל את סמכותו הניהולית כלפי עובדיו. בין היתר קבע ביה”ד כי ההודעה שנשלחה לעובדים לא יכולה להיות בסיס לפיטורי העובדת.

בהתאם לכך, ולאור שיקולים נוספים כגון התייחסות להתנצלותה של העובדת וקושי ראייתי להוכחת המעסיק לכך שעובדים נוספים נעלבו מאמירותיה של העובדת קבע ביה”ד כי הפיטורים אינם חוקיים ואין להם תוקף משפטי ועל כן, העובדת תוכל לחזור לעבודתה.

הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין אירוע מוחי שארע לתובע לבין פיטורין לאלתר ממקום עבודתו

ב”ל (ת”א) 61869-07-21 רוני מדמוני נ’ המוסד לביטוח לאומי

מאת: עו”ד מור פפיר כהן

הרקע העובדתי

התובע, ילדי 1957, עבד מיום 14.04.2016 בחברת “ישגב הובלות ושליחויות בע”מ” במשרה מלאה.

ביום 08.04.2021, קיבל התובע במפתיע מכתב פיטורים לאלתר.

כבר באותו הערב, הופיעו אצל התובע תסמינים ראשוניים לאירוע מוחי, אך למרות שחש ברע,  פנה לקבלת טיפול רפואי רק ביום א’ 11.04.2021.

התובע הגיש תביעה לתאונת עבודה בפני המוסד לביטוח לאומי, אשר דחה את תביעתו, ובשל כך פנה התובע לערכאה המשפטית הנ”ל.

מומחה רפואי

כחלק מהדיון בתביעות מסוג זה, ממנה בית הדין מומחה רפואי מטעמו על מנת שיספק לו ייעוץ בשאלה העומדת להכרעה משפטית, וכן, על מנת לבחון האם קיים קשר סיבתי בין הודעת הפיטורים לאירוע הרפואי שעבר התובע.

ביום 28.08.2022 שלח בית הדין שאלות הבהרה למומחה הרפואי אשר מונה מטעמו וזה השיב עליהן ביום 12.09.2022.

טענת המומחה

לטענת המומחה הרפואי אשר השיב לשאלות ביה”ד, התובע אכן לקה באירוע מוחי. לטענתו, אכן קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה בו פוטר התובע לאלתר לבין האירוע המוחי אשר עבר התובע. הודעת הפיטורים נמסרה לתובע ביום 08.04.2021, ועפ”י הרשומות הרפואיות התובע התעורר בבוקר יום 09.04.2021 כאשר הוא סובל מתסמינים של אירוע מוחי. מכאן הוסק כי ללא האירוע החריג בחייו של התובע  – פיטוריו לאלתר, האירוע המוחי לא היה מתרחש.

קביעה זו התבססה בהתאם לידע הרפואי שבידי המומחה המבוסס מחקרים. המומחה ציין כי בפס”ד עב”ל 208/09 יהושוע לב נ’ המוסד לביטוח לאומי, קבע בית הדין הארצי כי אכן יכול להיות קשר סיבתי בין דחק נפשי חריג (מצב של לחץ גדול שמוטל על כתפיו של אדם) לבין התרחשותו של אירוע מוחי. באותו המעמד נקבעה מסגרת זמן מוערך של 24 שעות בין קרות המצב שהביא את התובע לאירוע מוחי ועד לאירוע עצמו.

דיון והכרעה

בית הדין טען כי אין חולק שאירוע לתובע אירוע חריג ביום 08.04.2021 והוסיף כי בית הדין אינו בעל ידע רפואי ועל כן מינה מומחה רפואי מטעמו במטרה לספק ייעוץ בשאלה העומדת להכרעה משפטית. בפס”ד עב”ל 04/001035 נקבע, כי המומחה הוא ה”אורים והתומים” המאיר את עיניו של בית הדין בשטח הרפואי. בפס”ד נ”ה/0-97 נקבע, כי יש לתת משקל מיוחד לחוות דעתו של המומחה לצורך הכרעה משפטית שכן בידי המומחה המומחיות הרפואית שבית הדין צריך להסתמך עליה על מנת לקבוע בסוגיה המשפטית הזקוקה להכרעה.

 לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל ובית הדין קבע על בסיס יסוד חוות דעתו של המומחה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע המוחי בו לקה התובע, לבין אירוע הפיטורים שארע ביום 08.04.2021 , ובהתאם, הנקבע כי אירוע המוחי שארע לתובע הוא פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.

עדכונים

מאת: עו”ד רינת טבאי

שכר המינימום צפוי לעלות בשנת 2024

בהתאם לחוק, שכר המינימום מתעדכן אחת לשנה בחודש אפריל וזאת כתוצאה מהצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע במשק.

נכון ליום 1.1.24 השכר הממוצע במשק עלה ועומד על סכום של  12,536 ₪ .

בחודש אפריל 2024, שכר המינימום צפוי שוב להתעדכן ויעמוד על סכום של 5,880 ₪ לחודש (שכר ברוטו). עלייה של 308 ₪.

עלייה זו תשפיע גם על שכר המינימום השעתי הצפוי לעלות מ30.61 ל-32.3 ₪  לשעה.

יצוין כי על פי הפרסומים באתר משרד העבודה, העלייה צפויה להיחתם בחודש אפריל וייתכן והיא תחול רטרואקטיבית מחודש ינואר 2024.

המלצתנו למעסיקים – היערכו לכך בהתאם.

אושרה הצעת החוק של שר האוצר – משנת 2024 תוענק נקודת זיכוי נוספת במס להורים לילדים בגילים 6 עד 17

ביום 19.03.2023 אושרה הצעת החוק של שר האוצר לפיה החל מינואר 2024 תוענק לגברים ולנשים נקודת זיכוי אחת נוספת, וזאת על כל ילד אשר מלאו לו 6 שנים ועד לגיל 17, ובלבד שטרם מלאו לו 18 שנים במהלך שנת המס.

פירוט העדכון החדש: החל משנת 2024 נק’ הזיכוי תורחב עבור כל ילד עד גיל 18.

הורים נשואים 

אם – תהיה זכאית לנקודת זיכוי אחת כנגד הכנסה מעבודה על כל ילד בגילים 6-17.

שווי נק’ הזיכוי היא 470 ₪ בחודש וכ- 5,640 ₪ בשנה.

אב – יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת כנגד הכנסה מעבודה על כל ילד  בגילים 6-17.

שווי נקודת הזיכוי בחודש הוא 235 ₪ בחודש וכ- 2,820 ₪ בשנה.

הורה במשפחה חד הורית:

  • הורה יחיד שכלכלת הילדים מוטלת עליו:

יהיה זכאי ל2 נקודות זיכוי במס כנגד הכנסה מעבודה על כל ילד בגילים 6-17.

  • הורה שכלכלת הילדים אינה מוטלת עליו:

יהיה זכאי ל1 נקודות זיכוי במס כנגד הכנסה מעבודה על כל ילד בגילים 6-17.

  • ארכיון
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/ניוז.png
עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2024
03 אפריל 2024

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/עותק-של-עותק-של-עותק-של-עותק-של-קול-המס-2200-x-700-פיקסל-2200-x-700-פיקסל.png
עדכוני פסיקה וחקיקה פברואר 2024
01 מרץ 2024

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. אולי יעניין אותך גם… עדכוני...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/02/Blue-and-White-Modern-We-Are-Hiring-Banner-1.png
עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2024
01 פברואר 2024

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עובדת פוטרה בשל אמירות נגד חיילי צה”ל – בית הדין...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/12/עותק-של-עותק-של-עותק-של-קול-המס-2200-x-700-פיקסל-3-2048x652-1.png
עדכוני פסיקה וחקיקה דצמ’ 2023
28 דצמבר 2023

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. בזמן שמירת היריון – עובדת זכאית הן לצבירת וותק...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/Blue-Modern-World-Health-Day-Banner.png
עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2023
27 נובמבר 2023

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. תוכן עניינים אי התייצבות עובדת לשימוע סע"ש...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/עדכוני-פסיקה-וחקיקה3-2048x652-1.png
עדכוני פסיקה וחקיקה אוקטובר 2023
27 אוקטובר 2023

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עדכון דמי הבראה לשנת 2023 במגזר הפרטי הוצאות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/09/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-אוגוסט-2023.png
עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2023
28 ספטמבר 2023

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/08/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-יוני-2023-2048x652-1.png
עדכוני פסיקה וחקיקה יולי 2023
06 אוגוסט 2023

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/07/עדכונים-2048x652d110a0.webp
עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2023
03 יולי 2023

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/04/ניוזלטר.png
עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2023
17 אפריל 2023

קצבאות לאחר גיל פרישה ביטוח לאומי משלם קצבאות שונות למבוטחיו לאורך החיים בשל מצבים שונים – מצב...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/03/ניוז.png
עדכוני פסיקה וחקיקה פבר’ 2023
02 מרץ 2023

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. זכויות של נשים אשר עברו לידה שקטה עו"ד...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/01/עדכוני-פסיקה-וחקיקה-ינואר-2023.png
עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2023
31 ינואר 2023

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2024 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> חרבות ברזל – אבטלה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%98%d7%9c%d7%94/ Mon, 25 Dec 2023 08:58:11 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=20597 בעקבות המלחמה חלו הקלות ושינויים בזכאות לדמי אבטלה למי שפוטר או הוצא לחל"ת ע"י מעסיקו במהלך התקופה שמ-7.10.23 עד 30.11.23. חשוב שתדעו! בימים אלה פיתחנו מערכת ייעודית ליישום ההקלות באבטלה. מי שזכאי לאבטלה לפי ההקלות ותביעתו נדחתה או שעדיין לא אושרה, אל דאגה! אנחנו מבצעים בדיקה יזומה של המקרים האלה, ונשלם לזכאים דמי אבטלה. שימו לב, מי שלא זכאי לדמי אבטלה או […]

הפוסט חרבות ברזל – אבטלה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

בעקבות המלחמה חלו הקלות ושינויים בזכאות לדמי אבטלה למי שפוטר או הוצא לחל"ת ע"י מעסיקו במהלך התקופה שמ-7.10.23 עד 30.11.23.

חשוב שתדעו! בימים אלה פיתחנו מערכת ייעודית ליישום ההקלות באבטלה. מי שזכאי לאבטלה לפי ההקלות ותביעתו נדחתה או שעדיין לא אושרה, אל דאגה! אנחנו מבצעים בדיקה יזומה של המקרים האלה, ונשלם לזכאים דמי אבטלה.
 
שימו לב, מי שלא זכאי לדמי אבטלה או שהכנסותיו מאבטלה נמוכות – מומלץ לבדוק זכאות לקצבת הבטחת הכנסה. לתנאי הזכאות לחצו כאן.

מי שהפסיק לעבוד לפני 7.10.23

תביעתו לדמי אבטלה תיבדק בהתאם לתנאי הזכאות הרגילים. 
למידע על הגשת תביעה לחצו כאן.

מי שפוטר או הוצא לחל"ת ע"י המעסיק במהלך התקופה שמ-7.10.23 עד 30.11.23 והגיש תביעה חדשה, יקבל את ההקלות הבאות:

קיצור תקופת אכשרה 

  • תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה קוצרה ל-6 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו לרישום בשירות התעסוקה (במקום 12 חודשים). 
    שימו לב, בספירת 6 החודשים לא יובאו בחשבון חודשי שירות סדיר.
  • למי שמקבל קצבת נכות מביטוח לאומי – תקופת האכשרה קוצרה ל-3 חודשים.

ביטול הפחתת ימי אמתנה בחודש הראשון

לא יופחתו 5 ימי אמתנה בחודש האבטלה הראשון, אולם הם ינוכו כל ארבעה חודשים רצופים.

קיצור תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה

  • תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה קוצרה ל-14 יום לפחות (ולא 30 יום כפי שהיה).
  • ביטול החובה לנצל את ימי החופשה: מי שהוצא לחל"ת לא צריך לנצל את ימי החופשה שנותרו לו אצל המעסיק כדי לקבל דמי אבטלה.

הארכת ימי האבטלה למובטל חוזר שטרם מלאו לו 40

מובטל שעדיין לא מלאו לו 40, והוא הגיש מספר תביעות לדמי אבטלה ב-4 השנים האחרונות – יכול לקבל בשגרה תשלום כולל של עד % 180 מימי הזכאות שלו במהלך 4 שנים.

בעקבות המלחמה, מובטל חוזר שפוטר או הוצא לחל"ת ע"י מעסיקו בין התאריכים 7.10.23 ו-30.11.23 והגיש תביעה חדשה לדמי אבטלה בתקופה זו, וסיים את ימי הזכאות לדמי אבטלה – יקבל הארכה אוטומטית של ימי האבטלה עד ל-30.11.23 או עד תום תקופת הוראת השעה, גם אם ניצל את כל 180% ימי הזכאות שלו במהלך 4 שנים.

דמי אבטלה למי שפונו מיישוביהם

מבוטח המתגורר ביישוב שפונה לפי החלטת הממשלה (לרבות מובטל חוזר מתחת לגיל 40) – יכול להיות זכאי לדמי אבטלה בתקופה שמ-7.10.23 עד 30.11.23 או עד תום תקופת הוראת השעה, ללא הגבלה של ימים, גם אם סיים את ימי הזכאות לדמי אבטלה.

אם שנת הזכאות שלו לדמי אבטלה הסתיימה בתקופה זו, היא תוארך באופן אוטומטי עד לתאריך 30.11.23.

לבדיקה האם היישוב שלך פונה לפי החלטת ממשלה, הכנס שם יישוב:

  • עוד מאמרים באותו נושא...
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/1-3.png
יומן עדכונים מלחמת חרבות ברזל
18 אפריל 2024

עדכונים שוטפים תאריך העדכון 17.04.2024 עלה לאוויר מענק חד פעמי לניצולי שואה עקב מלחמת חרבות ברזל 09.04.2024 עלה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/7.png
פיצוי לבעלי עסקים על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל
28 מרץ 2024

בעלי עסקים שנגרם להם נזק בשל הפסד או מניעת רווח (נזק עקיף) עקב מלחמת חרבות ברזל, זכאים לפיצויים מקרן...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/תשלום-שכר-לעובדים-שנעדרו-מעבודתם-בשל-מלחמת-חרבות-ברזל.png
תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל מלחמת חרבות ברזל
28 מרץ 2024

עובדים שנעדרו מעבודתם בתקופה שבין 07.10.2023 ל-31.12.2023 בשל נסיבות המפורטות בהמשך, זכאים לתשלום שכר...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/02/סקירה-2048x652-1.png
סקירת מצב המשק 11.2.24 – מלחמת חרבות ברזל
20 פברואר 2024

משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את תמונת מצב המשק נכון לתאריך 11.02.2024. משרד הכלכלה והתעשייה אמון על שמירת...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/5-2.png
מדריך לעצמאים ובעלי עסקים בתקופת מלחמת חרבות ברזל
05 פברואר 2024

פיצוי על הפסדים שנגרמו לעסקים בעלי עסקים זכאים לפיצוי על ההפסדים שנגרמו להם עקב המלחמה. סכום הפיצויים...

הפוסט חרבות ברזל – אבטלה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> מענק עידוד חזרה לעבודה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%95%d7%93-%d7%97%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94/ Mon, 25 Dec 2023 08:53:42 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=20590 מענק עידוד חזרה לעבודה ישולם למפונים ולמי שעובד אצל מעסיק באזור מפונה – בהתאם לעמידה בתנאי הזכאות. ​למענק זכאי אחד מאלה עובד שכיר, תושב ישראל שמקום מגוריו הקבוע (לפי כתובת המגורים ברשות האוכלוסין וההגירה) ביישוב מפונה, והוא עובד בכל מקום בארץ.  עובד שכיר, תושב ישראל שמקום מגוריו הקבוע (לפי כתובת המגורים ברשות האוכלוסין וההגירה) בכל מקום בארץ, והוא עובד  אצל מעסיק באזור […]

הפוסט מענק עידוד חזרה לעבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

מענק עידוד חזרה לעבודה ישולם למפונים ולמי שעובד אצל מעסיק באזור מפונה – בהתאם לעמידה בתנאי הזכאות.

​למענק זכאי אחד מאלה

  • עובד שכיר, תושב ישראל שמקום מגוריו הקבוע (לפי כתובת המגורים ברשות האוכלוסין וההגירה) ביישוב מפונה, והוא עובד בכל מקום בארץ. 
  • עובד שכיר, תושב ישראל שמקום מגוריו הקבוע (לפי כתובת המגורים ברשות האוכלוסין וההגירה) בכל מקום בארץ, והוא עובד  אצל מעסיק באזור מפונה. 

הבהרה לגבי אשקלון

  • תושב אשקלון יהיה זכאי למענק אם הוא עבד באזור מפונה או שהוא עצמו מפונה (פונה לבית מלון במימון המדינה או זכאי למענק אכלוס).
  • מי שעבד אצל מעסיק באשקלון בחודשים נובמבר ודצמבר 2023 – יהיה זכאי למענק בהתאם לעמידתו בתנאי הזכאות.

תנאי הזכאות

  • העובד חזר או ממשיך לעבוד אצל אותו מעסיק שעבד אצלו, לפחות באחד מהחודשים יולי–ספטמבר 2023. 
    העבודה צריכה להיות בהיקף משרה הנהוג במקום העבודה.
  • העובד הגיע פיזית למקום העבודה לפחות 11 ימים בחודש.
    במניין 11 הימים לא ייכללו ימי עבודה מהבית, וכן ימי מחלה או חופשה שקיבל עבורם תשלום.
  • העבודה אינה אצל מעסיק ציבורי.

תקופת הזכאות 

נכון להיום ניתן לקבל מענק עבור חודשים נובמבר, דצמבר 2023.
הזכאות למענק עבור חודשים ינואר עד מרץ 2024 תיבחן בכל חודש, בהתאם לרשימת היישובים המפונים.

סכום המענק

3,000 ₪ בחודש.

אופן הגשת הבקשה למענק

הגשת בקשה באמצעות המעסיק 

  • המעסיק צריך להגיש בקשה למענק עבור העובד בכל חודש באופן מקוון באתר.
  • שים לב, לפני הגשת הבקשה עליך לשדר לנו את נתוני השכר החודשי של העובד (טופס 100). בלי שידור הטופס לא נוכל לטפל בבקשה.
  • עבור כל חודש יש להגיש בקשה בתחילת החודש הבא, ולא יאוחר מ- 1.1.25. 
    לדוגמה: עבור חודש נובמבר ניתן להגיש בקשה מתחילת חודש דצמבר. 
אם המעסיק לא הגיש בקשה – העובד יוכל להגיש בקשה באופן עצמאי באתר, לאחר שיעברו 60 ימים מהחודש המזכה במענק,
ולא יאוחר מ-1.7.25.
לדוגמה: עבור חודש נובמבר אפשר להגיש בקשה מחודש פברואר.

עדכון העובד

העובד יקבל הודעת sms מהביטוח הלאומי על הגשת הבקשה.
 

עד מתי אפשר להגיש בקשה למענק עידוד?

  • המעסיק יכול להגיש בקשות למענק עידוד עבור העובד לאחר כל חודש זכאות, ולא יאוחר מ-1.1.25.
  • עובד שמעסיקו לא הגיש בקשה עבורו – יוכל להגיש בקשה לאחר שיעברו 60 ימים מהחודש המזכה במענק, ולא יאוחר
    מ-1.7.25.

מתי ישולם המענק?

  • בקשה שתאושר מ-1 עד 18 בחודש – תשולם ב-21 באותו החודש.
  • בקשה שתאושר מ-19 עד 28 בחודש – תשולם ב-2 לחודש הבא.
  • בקשה שתאושר מ-29 עד 31 בחודש – תשולם ב-21 לחודש הבא.

חשוב שתדעו! תוכלו לקבל מידע על אישור הבקשה ומועד התשלום באתר האישי או בצ'אט עם נציג אנושי באתר.

תשלום המענק

העובד יקבל את המענק לחשבון הבנק שלו שמעודכן בביטוח הלאומי.

ניתן לעדכן פרטי חשבון בנק בקישור זה.

האם אפשר לקבל "מענק עידוד חזרה לעבודה" וגם "מענק תמרוץ עבודה בחקלאות ובניין"?

  • לא ניתן לקבל מענק עידוד ומענק תמרוץ עבור אותו חודש.
  • מי שזכאי למענק עידוד ומענק תמרוץ באותו חודש – יקבל את המענק הגבוה מביניהם.   
  • מי שזכאי למענק עידוד אצל יותר ממעסיק אחד באותו חודש – יקבל רק מענק אחד.
  • מי שזכאי למענק תמרוץ אצל יותר ממעסיק אחד באותו חודש – יקבל רק מענק אחד.
  • עוד מאמרים באותו נושא...
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/1-3.png
יומן עדכונים מלחמת חרבות ברזל
18 אפריל 2024

עדכונים שוטפים תאריך העדכון 17.04.2024 עלה לאוויר מענק חד פעמי לניצולי שואה עקב מלחמת חרבות ברזל 09.04.2024 עלה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/7.png
פיצוי לבעלי עסקים על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל
28 מרץ 2024

בעלי עסקים שנגרם להם נזק בשל הפסד או מניעת רווח (נזק עקיף) עקב מלחמת חרבות ברזל, זכאים לפיצויים מקרן...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/תשלום-שכר-לעובדים-שנעדרו-מעבודתם-בשל-מלחמת-חרבות-ברזל.png
תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל מלחמת חרבות ברזל
28 מרץ 2024

עובדים שנעדרו מעבודתם בתקופה שבין 07.10.2023 ל-31.12.2023 בשל נסיבות המפורטות בהמשך, זכאים לתשלום שכר...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/02/סקירה-2048x652-1.png
סקירת מצב המשק 11.2.24 – מלחמת חרבות ברזל
20 פברואר 2024

משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את תמונת מצב המשק נכון לתאריך 11.02.2024. משרד הכלכלה והתעשייה אמון על שמירת...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/5-2.png
מדריך לעצמאים ובעלי עסקים בתקופת מלחמת חרבות ברזל
05 פברואר 2024

פיצוי על הפסדים שנגרמו לעסקים בעלי עסקים זכאים לפיצוי על ההפסדים שנגרמו להם עקב המלחמה. סכום הפיצויים...

הפוסט מענק עידוד חזרה לעבודה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> מדריך לקבלת הבטחת הכנסה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%98%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%94/ Tue, 21 Nov 2023 07:19:58 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=20261 a[data-mtli~="mtli_filesize167b"]:after {content:" (167 b)"}

גמלת הבטחת הכנסה היא תשלום של המוסד לביטוח לאומי, הניתן לתושב ישראל שאין באפשרותו להבטיח לעצמו הכנסה ראויה. הבטחת הכנסת עשויה לסייע, בין היתר, לעצמאים עם הכנסות נמוכות, לאנשים שנמצאים מחוץ לשוק העבודה ומקבלים דמי אבטלה נמוכים, או לאנשים שמיצו כבר את הזכאות שלהם לדמי אבטלה. מדריך זה מיועד למי שרוצה לבדוק אם הוא זכאי […]

הפוסט מדריך לקבלת הבטחת הכנסה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

גמלת הבטחת הכנסה היא תשלום של המוסד לביטוח לאומי, הניתן לתושב ישראל שאין באפשרותו להבטיח לעצמו הכנסה ראויה.

הבטחת הכנסת עשויה לסייע, בין היתר, לעצמאים עם הכנסות נמוכות, לאנשים שנמצאים מחוץ לשוק העבודה ומקבלים דמי אבטלה נמוכים, או לאנשים שמיצו כבר את הזכאות שלהם לדמי אבטלה.

מדריך זה מיועד למי שרוצה לבדוק אם הוא זכאי להבטחת הכנסה, או למי שכבר מקבל אותה ורוצה להבין את ההליך לכל אורכו.

זכאות להבטחת הכנסה או השלמת הכנסה

  • מי שעומד בתנאי הזכאות להבטחת הכנסה, יכול להיות זכאי לגמלה מלאה, או לגמלה חלקית הידועה גם בשם "השלמת הכנסה".
  • זכאות להבטחת הכנסה מתקיימת אם מתקיימים 3 תנאים מצטברים:
    1. תושבות בישראל למשך 24 חודשים רצופים, למעט במקרים מיוחדים.
    2. גיל המבקש מעל 20, למעט במקרים מיוחדים.
    3. המבקש רשום בלשכת התעסוקה או מתייצב בה בהתאם להנחיותיה, בשל אחת מהסיבות הבאות:
      • הוא מחוסר עבודה ולשכת התעסוקה טרם הציעה לו עבודה התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני, או הפנתה אותו לאבחון ולשיקום מקצועי.
      • הוא מקבל דמי אבטלה הנמוכים מסכום גמלת הבטחת הכנסה.
      • שירות התעסוקה הפנה אותו להשתלמות או להסבה מקצועית הניתנות בשעות היום ובמשך 12 חודשים לכל היותר, והוא משתתף בלימודים באופן סדיר.
      • הוא שכיר שהכנסתו מעבודה נמוכה מסכום מהסכום שנקבע בטבלה לפי נתוניו האישיים.
      • הוא עובד במפעל מוגן בהיקף העבודה המקובל באותו מפעל.
      • הוא עצמאי עם הכנסות נמוכות.
שימו לב
במידה שמקבל הבטחת הכנסה מסרב לעבודה שהוצעה לו משירות התעסוקה – הדבר יתועד כ"רישום סירוב" וזכאותו להבטחת ההכנסה תפסק למשך חודשיים
  • כמו כן, יכולים להגיש תביעה להבטחת הכנסה מבלי לענות על הקריטריונים שצוינו:
    • נשים הצפויות לשהות במקלט לנשים נפגעות אלימות מעל 30 ימים.
    • אסירים משוחררים ששהו בכלא יותר מחצי שנה.

אוכלוסיות שאינן זכאיות להבטחת הכנסה

  • מי ששייך לאחת מאוכלוסיות אלה לא זכאי לגמלה:
    • מי שנמצא במוסד וכל החזקתו על חשבון אוצר המדינה, הסוכנות היהודית, רשות מקומית או מוסד דת.
    • מי שמשרת שירות סדיר בצה"ל ובן/בת זוגו.
    • חבר קיבוץ או מושב שיתופי.
    • תלמיד ישיבה, מוסד תורני או מוסד להכשרת כוהני דת.
    • סטודנטיות וסטודנטים.
שימו לב
על אף שהכלל הוא כי אין זכאות להבטחת הכנסה לסטודנטים, עשויה להתקיים זכאות באחד מהמקרים הבאים:
  • סטודנט/ית שהופנה על ידי שירות התעסוקה למוסד להכשרה מקצועית.
  • הורה יחיד/ה הלומד/ת לימודים על תיכוניים (לא כולל תואר שני או שלישי), בתנאי ששולמה קצבה עבור 16 חודשים מתוך 20 החודשים שקדמו לחודש תחילת הלימודים. להורים שעונים על תנאים אלה (בנוסף לשאר תנאי הזכאות לקצבה), הקצבה תשולם עבור 36 חודשים בלבד.

גובה הבטחת ההכנסה

  • באתר המוסד לביטוח לאומי ניתן למצוא טבלאות המפרטות את גובה ההכנסות המזכות בהבטחת הכנסה ואת סכומיה בהתאם לגיל, המצב המשפחתי ומספר הנפשות במשפחה.
  • נכון לשנת 2023, סכומי הגמלה נעים בין 1,519 ₪ ליחידים עד גיל 25 החייבים להתייצב בשירות התעסוקה, ל-4,831 ₪ להורים יחידים בני 55 שנים ומעלה עם 2 ילדים לפחות.
  • למי שבן זוגו אינו תושב ישראל, או לבני זוג שאחד מהם מאושפז במימון המדינה, הסוכנות היהודית או הרשות המקומית, יופחתו מסכום הקצבה 712 ₪.
  • לטבלאות המפרטות את שיעורי הגמלה בהתאם לנתונים האישיים, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • מומלץ להעזר גם במחשבון שבאתר המוסד לביטוח לאומי.
  • מהגמלה מנוכים דמי ביטוח בריאות מינימליים.

גורמים שנלקחים בחשבון לצורך חישוב הבטחת ההכנסה

  • בעת בקשת ההבטחה יש לדווח על ההכנסות והנכסים הבאים:
    • הכנסות מעבודה
    • שווי רכב
    • נכסים פיננסיים כגון חסכונות ופק"מ.
    • שווי ערך נדל"ן כפי שייקבע על ידי שמאי מוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי ובהתאם למצב המשפחתי, מספר הילדים וגיל מבקש הגמלה.
טיפ
במקרים מסוימים, למי שרכש דירה במסגרת קבוצת רכישה ובנייתה טרם הושלמה או שהיא טרם נמסרה לו, הדירה לא תיחשב כדירה נוספת על דירת המגורים שלו לצורך קביעת הזכאות להבטחת הכנסה
סכומים שלא נלקחים בחשבון לצורך חישוב הבטחת הכנסה
  • על מבקש הבטחת הכנסה לדווח על הכנסותיו כדי לבדוק זכאות לקבלה ולחשב את שוויה. עם זאת, ההכנסות הבאות לא נכללות בחישוב זה:
    • קצבת ילדים
    • גמלת ילד נכה
    • קצבת שירותים מיוחדים
    • גמלת ניידות
    • גמלת סיעוד
    • דמי מחיה לאלמנה וליתום
    • קצבאות מיוחדות לנכי עבודה
    • קצבה או הטבה המשולמת לנזקקים על פי חוק שירותי הסעד
    • תשלומים שהקונגרס היהודי העולמי משלם לחסידי אומות העולם
    • תמיכה כספית הניתנת כסיוע בתשלום שכר דירה
    • למי שמשכיר את דירתו ושוכר דירה אחרת למגוריו, לא תילקח בחשבון ההכנסה מהשכרת דירתו שאינה עולה על סכום דמי השכירות שהוא משלם (החל מה-01.01.2019)
    • תשלומי מזונות לאישה או לילדים, כל עוד הם לא עולים על סכום קצבת הבטחת ההכנסה המגיעה לו.
שימו לב
  • אם אדם נתמך כספית באופן קבוע וללא תמורה מבני משפחה או מגורם בקהילה כגון עמותה, הסכום לא יחשב כהכנסה לצורך הזכאות להבטחת הכנסה. עם זאת, סכומי תמיכה גבוהים באופן חריג עלולים לפגוע בזכאות להבטחת הכנסה.
  • תשלומים שהחוק לא קובע לגביהם במפורש כי הם אינם נחשבים להכנסה, יובאו בחשבון במסגרת מבחן ההכנסות.
  • כמו כן, ישנם מענקים שנקבע במפורש בחוק כי הם ייחשבו כהכנסה.

הגשת תביעה להבטחת הכנסה

  • יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, אליה מצורפים המסמכים הבאים:
  1. צילום תעודת זהות עם כתובת מגורים מעודכנת.
  2. פרטי חשבון הבנק שבו מבקשים להפקיד את הגמלה.
  3. אישור או תדפיס ריכוז יתרות ותדפיסי עו"ש מהבנק של שלושה חודשים אחרונים.
  4. מי שלומדים יצרפו אישורים לגבי לימודיהם.
  5. עובדים יצרפו אישור המעסיק על העסקת עובד.
  6. מסמכים לגבי סיום עבודה ופיצויים מהמעסיק, למי שרלוונטי לגביו.
  7. אישורים לגבי הכנסות ונכסים לפי המפורט בטופס התביעה.
  8. פרטים לגבי רכב/אופנוע/טרקטור/טרקטורון/משאית הנמצאים בבעלות או בשימוש התובעים.
  9. מי שמשלמים מזונות יצרפו צילום פסק דין לתשלום מזונות והוכחות לתשלום.

רישום והתייצבות בלשכת התעסוקה

  • במקביל לבדיקת הזכאות בביטוח הלאומי, יש להירשם רישום ראשוני באתר שירות התעסוקה.
פטור מהתייצבות בשירות התעסוקה
  • במקרים הבאים, מתקיימת זכאות לפטור מהתייצבות בשירות התעסוקה, כדי לקבל הבטחת הכנסה:
    • עובדים בשכר נמוך במקרים הבאים:
      • קופאים בסופרמרקט שעובדים 36 שעות בשבוע.
      • מטפלים בילדים 25 שעות בשבוע.
      • עובדים במשק בית 25 שעות בשבוע.
      • מטפלים בקשישים 20 שעות בשבוע או מטפלים בשלושה קשישים.
    • מי שפותח עסק עצמאי, בלווי משרד הכלכלה והתעשייה ושהוא עובד 20 שעות שבועיות והכנסתו החודשית היא לפחות 5,935 ₪, או עובד 12 שעות שבועיות והכנסתו החודשית היא לפחות 1,780.5 ₪.
    • אישה בהיריון החל מהשבוע ה-13 להיריון ועד תום ההיריון.
    • הורה לילד עד גיל שנתיים (רק אחד מבני הזוג יהיה זכאי לפטור מהתייצבות).
    • הורה עצמאי/ת שלומד/ת לימודים אקדמיים (לא כולל לימודי תואר שני או שלישי) בהיקף של 36 שעות שבועיות או עובד/ת ולומד/ת 36 שעות שבועיות.
    • אם במשפחת אומנה המטפלת בילד שטרם מלאו לו 7 שנים (לא כולל אומנה חלקית בחלק משעות היממה).
    • חולה שאינו מסוגל לעבוד יותר מ-30 ימים רצופים בשל מחלה זמנית, תאונה, ניתוח, או שזכאותו לקצבת נכות כללית נמצאת בשלבי בדיקה.
    • מי שמקבל קצבת נכות כללית או שנקבעה לו דרגת נכות 75% לפחות
    • מי שמטפל בבן משפחה הזקוק להשגחה מתמדת.
    • מי שהגיע לגיל פרישה, הגיש תביעה לקבלת קצבת זיקנה ותביעתו נדחתה.
    • אישה הנשואה לגבר שהגיע לגיל פרישה, או שהתאלמנה מגבר שהגיע לגיל פרישה.
    • נשים השוהות במקלט לנשים נפגעות אלימות.
    • מי שנמצא במרכז לשיקום מקצועי, או במסגרת שיקום מטעם המוסד לביטוח לאומי או הרשות לשיקום האסיר, או במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, ומרבית שעות היום מוקדשות לשיקום.
    • עולה הלומד לימודי בוקר באולפן מטעם משרד העלייה והקליטה, במשך 5 ימים בשבוע.
    • מי שהוכר כמכור לאלכוהול על-ידי המרכז לטיפול באלכוהוליסטים
    • מי שנקלע למצוקה חמורה עקב אסון או מקרה לא צפוי (כגון מוות של קרוב משפחה, שריפה במקום המגורים וכד').
    • ילד יתום או ילד נטוש.
    • ילד שהורהו האחד אינו תושב ישראל והורהו השני תושב ישראל הנמצא במעצר או מאסר.
    • למידע נוסף על מימוש הפטור והמסמכים הדרושים בכל אחד מהמקרים

תשלום הבטחת ההכנסה

  • הגמלה משולמת ב-12 בחודש עבור החודש הקודם, לחשבון הבנק שנרשם בטופס התביעה.
  • מועד התשלום עשוי להשתנות בחלק מהחודשים לרגל חגים, ראו פרטים בלוח תשלומי הקצבאות.
  • הזכאות לתשלום מתחילה מחודש הגשת התביעה (תשלום רטרואקטיבי יינתן רק במקרים מסוימים שיפורטו בהמשך).
  • למחוסרי עבודה שהתייצבו בשירות התעסוקה בחודש שלפני הגשת התביעה, למי שנמצאים בהכשרה מקצועית ולמי שעובדים בשכר נמוך, הגמלה תשולם גם עבור החודש שקדם לחודש הגשת התביעה, אם התקיימו בחודש זה ובחודש הגשת התביעה כל תנאי הזכאות.
  • תוספת השלמת הכנסה לקצבת שאירים משולמת עבור תקופה של עד 6 חודשים לפני חודש הגשת התביעה (למי שענו בתקופה זו על תנאי הזכאות).

תשלום רטרואקטיבי למי שהגיעו לגיל פרישה

  • החל מ-08.12.2020, מי שיגישו תביעה לגמלת הבטחת/השלמת הכנסה אחרי שהגיעו לגיל פרישה ויתברר שהיו זכאים לגמלה לפני החודש שבו הוגשה תביעתם, יהיו זכאים לתשלום רטרואקטיבי לתקופה של עד 12 חודשים לפני הגשת התביעה (אם באותה תקופה ענו על תנאי הזכאות וכבר היו בגיל הפרישה).
  • הזכאות להנחות ולהטבות נוספות שניתנות למקבלי הבטחת/השלמת הכנסה מגופים ציבוריים שונים לא תחול בתקופת התשלום הרטרואקטיבי, אלא מחודש הגשת התביעה.

הטבות והנחות שניתנות למקבלי הבטחת הכנסה

הטבות בתחום הדיור

  • סיוע ממשרד הדיור והשיכון ברכישת דירה. לקבלת הסיוע יש לפנות לאחד מהבנקים למשכנתאות ולהוציא תעודת זכאות למשכנתא.
  • סיוע בשכר דירה, הנקבע לפי הרכב המשפחה (זוג, משפחות עם ילדים, או יחיד) וסוג היישוב שמתגוררים בו.
  • הנחה בארנונה, בשיעור של עד 70% למי מי שהחלו לקבל הבטחת הכנסה לפני 2003 ולא חלה הפסקה של 6 חודשים רצופים בזכאותם לגמלה.

הנחות בחשבונות

  • הנחה של 50% בתשלום דמי השימוש הקבועים לחברת בזק.
  • הנחה בחשבון החשמל, עבור משפחות של ארבעה נפשות ויותר.
  • הנחה בחשבון המים למקבלי הבטחת הכנסה שגם מקבלים קצבת זיקנה.
  • הורים שמקבלים הבטחת הכנסה פטורים מתשלום עבור אבחונים וטיפולים של השירות להתפתחות הילד הניתנים לילדיהם.
  • מקבלי השלמת הכנסה זכאים להנחה של 50% על נסיעה בכל אמצעי התחבורה הציבורית. להנחה זו זכאים גם מי שהחלו לקבל הבטחת הכנסה לפני אוגוסט 2003 וממשיכים לקבל אותה מאז ברציפות.
  • מקבלי קצבת זיקנה עם תוספת השלמת הכנסה זכאים להנחה של 50% ברכישת תרופות (בסל הבריאות) ומי שמלאו להם 72 זכאים ל-55% הנחה. כמו כן, הם פטורים מתשלום השתתפות עצמית עבור שירותי בריאות שונים.
  •  

הכשרה מקצועית למקבלי הבטחת הכנסה

  • מקבלי הבטחת הכנסה יכולים ללמוד באמצעות תוכנית שוברים להכשרה מקצועית, במהלכה יהיו זכאים לגמלת הבטחת הכנסה.
  • כמו כן, קיימת אפשרות להשתלב בתוכנית "מעגלי תעסוקה" הכוללת מפגשים אישיים עם מאמן תעסוקתי, סדנאות לחיפוש עבודה, סיוע וליווי..
  • מקור המאמר: אתר זרוע העבודה
  • עוד מאמרים באותו נושא...
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/דמי-פגיעה-לנפגע-עבודה.png
דמי פגיעה לנפגע עבודה
18 אפריל 2024

ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/חובתו-של-המעסיק-לחתום-על-טפסי-ביטוח-לאומי.png
חובתו של המעסיק לחתום על טפסי ביטוח לאומי
03 אפריל 2024

הקדמה עובדת בהיריון, אשר מצבה הרפואי אינו מאפשר לה להמשיך לעבוד, ואשר נעדרה ממקום עבודתה 30 ימים רצופים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/12/אבטלה.png
חרבות ברזל - אבטלה
25 דצמבר 2023

בעקבות המלחמה חלו הקלות ושינויים בזכאות לדמי אבטלה למי שפוטר או הוצא לחל"ת ע"י מעסיקו במהלך...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/12/מענק-עידוד-חזרה-לעבודה.png
מענק עידוד חזרה לעבודה
25 דצמבר 2023

מענק עידוד חזרה לעבודה ישולם למפונים ולמי שעובד אצל מעסיק באזור מפונה – בהתאם לעמידה בתנאי הזכאות. ​למענק...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/עותק-של-Grey-Luxury-Jewelry-Store-Promotion-Banner-2200-x-700-פיקסל.png
מדריך לקבלת הבטחת הכנסה
21 נובמבר 2023

גמלת הבטחת הכנסה היא תשלום של המוסד לביטוח לאומי, הניתן לתושב ישראל שאין באפשרותו להבטיח לעצמו הכנסה...

הפוסט מדריך לקבלת הבטחת הכנסה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> שאלות ותשובות למי שמשרתים במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל https://www.michpalyeda.co.il/%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e/ Mon, 13 Nov 2023 09:23:38 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=20146 a[data-mtli~="mtli_filesize125MB"]:after {content:" (1.25 MB)"}

דף זה מרכז שאלות נפוצות ותשובות הקשורות לזכויות של מי שנקראו לשירות מילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל. טיפניתן לקבל מידע וסיוע אישי בנושא זכויות ושירותים עקב המצב הביטחוני, באמצעות מוקד הפניות של "זכות בקלות" בטלפון *5922 או באמצעות פנייה מקוונת. אני במילואים ויש מחסור בציוד, כמו אפודים, קסדות ומזון. למי אפשר לפנות? בצה"ל פועל מוקד של אגף טכנולוגיה […]

הפוסט שאלות ותשובות למי שמשרתים במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

דף זה מרכז שאלות נפוצות ותשובות הקשורות לזכויות של מי שנקראו לשירות מילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל.

טיפ
ניתן לקבל מידע וסיוע אישי בנושא זכויות ושירותים עקב המצב הביטחוני, באמצעות מוקד הפניות של "זכות בקלות" בטלפון *5922 או באמצעות פנייה מקוונת.

אני במילואים ויש מחסור בציוד, כמו אפודים, קסדות ומזון. למי אפשר לפנות?

  • בצה"ל פועל מוקד של אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה (אט"ל) שמטפל בנושאי לוגיסטיקה, ציוד, מזון ופערים נוספים בשטח.
  • ניתן לפנות למוקד בוואטסאפ מס' 052-6156256. המוקד פעיל בכל ימי השבוע 24 שעות.

קיבלתי צו 8 וגויסתי למילואים, האם מותר למעסיק לפטר אותי?

  • אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
  • בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
  • אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים.

האם מגיע לי שכר מהמעסיק במהלך שירות המילואים?

האם המעסיק שלי צריך להפריש עבורי לפנסיה ולקרן השתלמות בזמן שאני במילואים?

  • מעסיק שמשלם שכר לעובדים בתקופת המילואים (ולאחר מכן מתחשבן עם ביטוח לאומי) צריך להמשיך ולבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני של העובד כפי שעשה לפני המילואים. את חלקו של העובד מותר לו לנכות מהשכר של העובד.
  • אם המעסיק לא משלם את השכר (למשל במקרים שבהם העובד צריך להגיש תביעה לביטוח הלאומי ולקבל את התשלום) על המעסיק צריך לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני (כולל החלק של העובד) ומותר לו בהמשך לנכות את חלקו של העובד מהשכר שיקבל לאחר חזרתו מהמילואים.
  • אם לפני המילואים הפריש המעסיק כספים לקופת גמל או קרן השתלמות עבור העובד, עליו להמשיך ולהפריש כספים אלה גם בתקופת המילואים ולנכות את חלקו של העובד מהשכר (ואם המעסיק לא משלם שכר בתקופת המילואים, אז מותר לנכות את חלקו של העובד מהשכר שיקבל לאחר חזרתו מהמילואים).
  • למידע נוסף ראו הפרשות לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות לעובדים במילואים.

כיצד מעסיק מגיש בקשה לקבל החזר מהמוסד לביטוח לאומי עבור דמי המילואים ששילם לעובדיו?

  • ברגיל, עובדים היוצאים למילואים מקבלים את התגמול במשכורת השוטפת והמעסיק מקבל עבורם החזרים מהמוסד לביטוח לאומי בתום תקופת השירות.
  • בתקופת המלחמה, מעסיקים רשאים להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לקבלת החזרים באתר הביטוח הלאומי מידי חודש, גם אם תקופת השירות לא הסתיימה, ולקבל את ההחזר עבור תשלום דמי המילואים בחודש העוקב.
  • לשם כך,יש לציין בתביעה את תאריך הסיום של החודש הנוכחי, ולהגיש תביעה נוספת בתחילת החודש הבא.
 
דוגמה
אם העובד שירת בחודש אוקטובר ושירותו נמשך לחודש נובמבר, יש לציין בטופס התביעה כי תאריך סיום השירות הוא 31.10.2023 ולהגיש את התביעה עבור חודש אוקטובר בתחילת חודש נובמבר. תקופת השירות הבאה של העובד תתחיל ב- ב 01.11.2023 ותסתיים בסיום השירות או ב-ב 30.11.2023 – המוקדם מביניהם.
  • סוג השירות שעל המעסיק לציין בטופס בתביעה הוא רגיל ולא מל"ח (משק לשעת חירום).
  • כל המעסיקים פטורים מלצרף לתביעה אישור צבאי (3010).
  • מעסיקים שמגישים תביעות לתגמולי מילואים באופן ממוכן פטורים מלשלוח לסניפים את טופסי התביעה (התדפיסים). מי שמגיש באופן ידני – חייב לצרף את טופסי התביעה.
  • מעסיקים קטנים (שלהם עד 10 עובדים שעבדו בחודש ספטמבר 2023 והם משרתים במילואים) ומייצגים יכולים להגיש בקשה להחזר דמי מילואים במערכת המקוונת.
  • לבירורים ניתן להתקשר למוקד המוסד לביטוח לאומי בטלפון: 02-5393722 בימים ראשון עד חמישי בין השעות 8:00 -16:00.
  • למידע נוסף ראו:

אני עובד מתגורר ועובד בחו"ל ומשלם שם מסים. חזרתי לארץ כדי קיבלתי צו 8. האם התשלום שאקבל מביטוח לאומי יהיה בגובה השכר שלי בחו"ל?

  • מי שמשלמים מסים בחו"ל (כלומר לא משולם עבורם דמי ביטוח לאומי בארץ) נחשבים למי שאינם עובדים, והם יהיו זכאים לתשלום המינימלי הקבוע בחוק עבור שירות המילואים.
  • גובה התשלום המינימלי בתקופת מלחמת חרבות ברזל הוא 300.61 ₪ ליום ו-9,018 ₪ לחודש (נכון ל-2023).

ואם אני סטודנט וכרגע לא עובד, וגויסתי למילואים. האם המדינה תשלם לי?

כיצד עצמאי יכול לקבל את התשלום על השירות במילואים?

  • עצמאים המשלמים בקביעות את דמי הביטוח אמורים לקבל את תגמול המילואים אוטומטית ללא צורך להגיש תביעה.
  • גובה התשלום מחושב על-פי המקדמות שהם משלמים לביטוח הלאומי.
  • מי שיסיים את השירות במהלך חודש אוקטובר – יקבל תגמול מספר ימים לאחר תום השירות.
  • מי שתקופת השירות שלו תמשיך גם בחודש נובמבר – יקבל את התגמול של חודש אוקטובר בתחילת חודש נובמבר.
  • מי שלא קיבלו את התגמול לאחר 3 שבועות מסיום השירות, צריכים להגיש תביעה אישית לקבלת התגמול (ראו הבהרה בהמשך).
  • למידע על גובה התשלום ופרטים נוספים ראו:

ואם לא קיבלתי עדיין את הגמול למרות שהייתי אמור לקבל אותו?

אני אמור להשתחרר מסדיר והודיעו לי שאקבל צו 8 ואמשיך לשרת ברצף. לאיזה תשלום אני זכאי אם לא עבדתי לפני המילואים?

אני מעסיק והרבה עובדים בעסק גויסו למילואים. האם מותר לי לדרוש מהעובדים שלא גויסו לעבוד בשעות נוספות?

  • בעיקרון, מותר למעסיקים להעסיק עובדים בשעות נוספות עד למכסה מסוימת (לא יותר מ-16 שעות נוספות בשבוע; לא יותר מ-12 שעות עבודה ביום, כולל השעות הנוספות; בעבודת לילה יותר מ-58 שעות בשבוע, כולל שעות נוספות). למידע נוסף ראו מגבלות על העסקה בשעות נוספות.
  • במהלך מלחמת חרבות ברזל מותר למי שמעסיקים 20 עובדים או פחות וכן למי ש-20% מהעובדים (או 20% מהעובדים במשמרת מסוימת) נעדרו מהעבודה, להעסיק עובדים במספר שעות נוספות גבוה ממספר השעות הנוספות המותר במהלך ימי שגרה. זאת בתנאי שההיעדרות אינה תלויה במעסיק (למשל: מילואים, מחלה וכו').
  • בנוסף נקבעו הסדרים מיוחדים למעסיקים בתחומי התחבורה ובתחומי השמירה והאבטחה, המאפשרים העסקת עובדים במספר שעות נוספות גבוה מהרגיל בתקופת המלחמה.
  • למידע נוסף ראו העסקת עובדים בשעות נוספות במהלך מלחמת חרבות ברזל.

בגלל המילואים לא הספקתי לשלם את הארנונה המים והחשמל. מה אני יכול לעשות?

  • משרתי מילואים ובני זוגם יכולים לדחות ב-60 ימים או עד 31.12.2023 (לפי המוקדם מביניהם) תשלומים שהם צריכים לשלם לרשויות המדינה (מיסים, אגרות, קנסות, ארנונה, מים וכו׳) בתקופה שבין 07.10.2023 ל-07.12.2023.
  • חלק מהרשויות (רשות המסים למשל) מעניקות דחייה נוספת.
  • למידע נוסף ראו דחיית המועד של תשלומים לרשויות שונות בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

אני מתקשה בהחזרי המשכנתא. מה אוכל לעשות?

  • בנוסף מי ששירתו במילואים בין 07.10.2023 ל-07.12.2023 ובני זוגם יכולים לדחות ב-60 ימים או עד 31.12.2023 (לפי המוקדם מביניהם) את תשלום המשכנתא שהם אמורים לשלם בתקופה שבין 07.10.2023 ל-07.12.2023, גם אם זו לא דירתם היחידה וגם אם הם לא משפרי דיור.
     
    דוגמה
    מי שצריכים לשלם את תשלום המשכנתא ב-28.10.2023, יוכלו לשלם אותו ב-28.11.2023.

האם אוכל לדחות החזרים של הלוואות אחרות שלקחתי מהבנק או מחברות אשראי?

אני עצמאי. האם אוכל לדחות החזרים של הלוואות שלקחתי לצורך העסק?

האם יש הקלות אחרות שאוכל לקבל מהבנק?

האם אוכל לדחות את תשלום שכר הדירה ותשלומים אחרים (לחוגים, חדר כושר וכו')?

  • משרתי מילואים ובני זוגם יכולים לדחות ב-60 ימים או עד 31.12.2023 (לפי המוקדם מביניהם) תשלומים שהם צריכים לשלם לאחרים מכוח חוזה (למשל: תשלום שכר דירה, תשלום לחוג, לצהרון, חדר כושר וכו'), אם מועד התשלום חל בין 07.10.2023 ל-07.12.2023.
  • דחיית המועד לא תיחשב כהפרת החוזה ולא תגרום לחיוב בריבית פיגורים.
  • ישנם מקרים שבהם לא ניתן לקבל דחייה (למשל, אם מדובר בחוזה עבודה או בהסכם לתשלום מזונות או אם הצד השני לחוזה נמנה על קבוצות אוכלוסייה מסוימות המפורטות כאן).
  • למידע מפורט ראו דחיית המועד של תשלום או פעולה שיש לבצע לפי חוזה בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

האם אני יכול לדחות את תשלום המזונות לילדיי?

בית המשפט חייב אותי למסור נכס לאדם אחר. האם אני יכול לדחות את מועד המסירה?

אני במילואים ויש לי רכב מהעבודה. האם עלי לשלם מס הכנסה על שווי שימוש מלא ברכב?

  • בדרך כלל, מעסיק שמעמיד לרשות העובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד במס הכנסה בגין השימוש ברכב לפי שווי שימוש מלא, גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש.
  • במהלך מלחמת חרבות ברזל, עובדים אשר גויסו בצו 8 והחזירו למעסיק את הרכב שהוצמד להם, ישלמו מס הכנסה עבור שווי השימוש ברכב באופן יחסי למספר הימים בחודש, שבהם הרכב היה ברשותם.
  • המעסיק יכול לוודא מול עובד שגויס בצו 8 או מול מישהו אחר מטעמו את החזרת הרכב לרשות המעסיק, לרבות השארתו בשטח.
  • העובד או מישהו אחר מטעמו רשאי להודיע למעסיק על החזרת הרכב או על אי העמדת הרכב לרשותו גם בדיעבד, ולכל המאוחר עד 7 ימי עבודה לאחר סיום תקופת שירות המילואים.
  • למידע נוסף ראו הודעת רשות המיסים.

האם יש הקלות לבני הזוג של משרתי מילואים?

  • כל העובדים במשק –
    • כל עובדות והעובדים המועסקים במשרה מלאה ויש להם ילד מתחת לגיל 13, זכאים להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום בתקופה שבני/בנות הזוג שלהם יצאו למילואים, אם שירות המילואים נמשך לפחות 5 ימים רצופים. למידע נוסף ראו לחצו כאן.
    • אם מסגרות החינוך של הילדים סגורות בהוראות פיקוד העורף, מותר לבן הזוג להיעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילדים, ולמעסיק אסור לפטר אותו. ההגנה מפני פיטורים תינתן רק אם גילו של הילד לא עולה על 14 שנים, או ילד עד גיל 21 שהוא עם צרכים מיוחדים. למידע נוסף לחצו כאן.
  • עובדי מדינה –
    • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע זכאים להיעדרות של שעה ביום, לצורך סידורים הכרחיים הנובעים מהקריאה, עד תום שירות המילואים. המעסיק חייב לשלם שכר עבור שעת ההיעדרות ואסור להפחית אותה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד. למידע נוסף לחצו כאן.
    • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע עשויים להיות זכאים ליום חופשה בתום שירות המילואים של בן/בת הזוג, מעבר למכסת ימי החופשה השנתית שלהם. למידע נוסף לחצו כאן.

גויסתי למילואים ולא הספקתי לדווח למע"מ ולשלם את המסים עד ה-15 לחודש. מה עלי לעשות?

  • בהתאם להודעת רשות המיסים, חיילי המילואים שגויסו למלחמה, יקבלו דחייה בהתחייבויות הבאות:
    • דוחות חודשיים מע"מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה –
      • המועד להגשה ותשלום הדוח על חודש 9/2023 נדחה מ-26.10.2023 ל-26.12.2023. בניכויים ומע"מ לא יוטלו שערוכים ובמקדמות מ"ה לא יוטל קנס על הדוחות שיוגשו וישולמו עד למועד זה.
      • המועד להגשה ותשלום הדוח על חודש 10/2023 (דיווח חד-חודשי) וחודשים 9-10/2023 (דיווח דו-חודשי) שמועד תשלומם חל ב-15.11.2023 נדחה ל-31.12.2023.
      • שימו לב: מי שמגישים תביעה לפיצויים במסגרת הסיוע הכלכלי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" צריכים להגיש לפני כן דוחות תקופתיים למע"מ על החודשים שמבקשים עבורם פיצוי.
    • שומות מע"מ, ניכויים, מס הכנסה, מסמ"ק ומס רכוש – תינתן דחייה של 60 ימים או עד 31.12.2023 (לפי המוקדם מביניהם) למועד התשלום, ללא חיוב בקנס פיגור בתשלום על תקופת הדחייה.
    • עסקאות רווח הון במס הכנסה במהלך השנה השוטפת – תינתן דחייה של 60 ימים או עד 31.12.2023 (לפי המוקדם מביניהם).
    • הסדרי תשלומים – הזכאות לדחיית המועד רלוונטית גם לתשלום שיש לבצע לפי חוזה. היות שהסדרי תשלומים נחשבים כחוזה, אם מועד הפירעון של ההמחאות חל בתקופה שבין 07.10.2023 ל-07.12.2023, המועד יידחה ב-60 ימים או עד 31.12.2023 (לפי המוקדם מביניהם).
    • קנסות מינהליים שהמועד האחרון לתשלומם חל בתקופה שבין 07.10.2023 ל-07.12.2023 – המועד האחרון יידחה ב-60 ימים או עד 31.12.2023 (לפי המוקדם מביניהם).
    • מהלכי אכיפה – המועדים של מהלכי האכיפה יעודכנו בהתאם לדחייתם ב-60 ימים או עד 31.12.2023 (לפי המוקדם מביניהם).
  • הדחייה תינתן באופן אוטומטי עבור:
    • מי שרשומים ברשות המיסים כתושבי היישובים שברשימה זו.
    • זכאים שפרטיהם יועברו מהגופים הרלוונטיים לרשות המיסים (למשל דיווח של צה"ל על תקופת המילואים).
  • למי שקיבלו דחייה אוטומטית תופיע הודעה על זכאותם באזור האישי שבאתר רשות המסים, וכן במערכת המייצגים בתיק המיוצג.
  • מי שעונים על תנאי הזכאות ולא מוצגת בתיקם ההודעה "זכאי לדחייה – חרבות ברזל" צריכים לפנות לרשות המסים באמצעות מערכת הפניות לציבור ולסמן את סיבת הזכאות – "דחיית מועד – חרבות ברזל" (במשבצת "נושא משני").
 
שימו לב
על אף אורכות אלו, תנאי מקדים להגשת תביעה לפיצויים במסגרת התכנית לסיוע כלכלי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" הוא הגשה של דו"חות תקופתיים למע"מ עבור החודשים שבגינם מבוקש הפיצוי.

גויסתי למילואים, האם אני יכול לקבל ארכה או עדיפות בהגשת מסמכים ובקשות לרשות המסים?

  • רשות המיסים פתחה ערוץ מקוון לטיפול מהיר בפניות של משרתי מילואים בנושאי שומה, גבייה ואורכות.
  • יש להיכנס למערכת הפניות המקוונת של הרשות, בנושא משני לבחור את האפשרות פניות למתגייסי צו 8 ולצרף לפנייה את הצו שקיבלו.
  • פניות אלו יקבלו עדיפות גבוהה ויטופלו במהירות.

גויסתי למילואים ובשל המצב הביטחוני והירידה בהכנסות חזרו לי צ'קים, האם הבנק יגביל את החשבון שלי?

  • חוק שיקים ללא כיסוי קובע כי יש להגביל חשבון בנק כאשר 10 צ'קים של החשבון סורבו (חזרו) במהלך תקופה של 12 חודשים, ובתנאי שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
  • מי שהיו בשירות מילואים לפי צו 8 או צו 9 בין התאריכים 07.10.2023 – 30.11.2023 ובני זוגם, רשאים לפנות לבנק ולבקש שיסיר את הצ'ק מרשימת הצ'קים שחזרו בתקופה זו.
  • ניתן לבקש להסיר צ'ק שחזר בין התאריכים 07.10.2023 – 30.11.2023 בלבד.
  • ניתן לבקש להסיר את הצ'ק מרשימת הצ'קים גם אם שירות המילואים היה רק בחלק מהתקופה.
  • מי שנקרא למילואים לאחר 30.11.2023, יכול לבקש להסיר צ'ק שחזר בין התאריכים 07.10.2023 – 31.10.2023 בלבד.
  • ניתן לבקש את הסרת הצ'קים מהרשימה גם עבור שותפות או חברה שנמצאת בבעלות מקסימום 5 אנשים, ושבעל השליטה בחברה או המנהל ששולט ב-50% מהשותפות או בני זוגם שירתו במילואים בין התאריכים 07.10.2023 – 30.11.2023.
  • למידע נוסף ראו ביטול הגבלת חשבון בגין צ'ק שחזר בשל מלחמת חרבות ברזל.

אני במילואים בתקופת המלחמה ויש לי "רב קו ", הוא מוטען אוטומטית?

  • כרטיס ה"רב קו" של כל משרתי המילואים מוטען באופן אוטומטי על ידי משרד התחבורה לכל תקופת המלחמה.
  • יש להשתמש באפליקציית "רב קו אונליין", כמו שנעשה בצו מילואים רגיל בשיגרה.
  • חייל מילואים שלא עדכן את מספר ה"רב קו" שלו, יכול לעשות זאת באזור האישי ("עדכון פרטים אישיים") והכרטיס יוטען כעבור שעה.
  • קבצים להורדה

פילוח נתוני שביתות 2022

  • עוד מאמרים באותו נושא...
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/1-3.png
יומן עדכונים מלחמת חרבות ברזל
18 אפריל 2024

עדכונים שוטפים תאריך העדכון 17.04.2024 עלה לאוויר מענק חד פעמי לניצולי שואה עקב מלחמת חרבות ברזל 09.04.2024 עלה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/7.png
פיצוי לבעלי עסקים על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל
28 מרץ 2024

בעלי עסקים שנגרם להם נזק בשל הפסד או מניעת רווח (נזק עקיף) עקב מלחמת חרבות ברזל, זכאים לפיצויים מקרן...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/תשלום-שכר-לעובדים-שנעדרו-מעבודתם-בשל-מלחמת-חרבות-ברזל.png
תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל מלחמת חרבות ברזל
28 מרץ 2024

עובדים שנעדרו מעבודתם בתקופה שבין 07.10.2023 ל-31.12.2023 בשל נסיבות המפורטות בהמשך, זכאים לתשלום שכר...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/02/סקירה-2048x652-1.png
סקירת מצב המשק 11.2.24 – מלחמת חרבות ברזל
20 פברואר 2024

משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את תמונת מצב המשק נכון לתאריך 11.02.2024. משרד הכלכלה והתעשייה אמון על שמירת...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/5-2.png
מדריך לעצמאים ובעלי עסקים בתקופת מלחמת חרבות ברזל
05 פברואר 2024

פיצוי על הפסדים שנגרמו לעסקים בעלי עסקים זכאים לפיצוי על ההפסדים שנגרמו להם עקב המלחמה. סכום הפיצויים...

הפוסט שאלות ותשובות למי שמשרתים במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> דמי הבראה https://www.michpalyeda.co.il/%d7%93%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%94-3/ Tue, 05 Sep 2023 06:38:17 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=5253 דמי הבראה לקראת חודשי הקיץ, בהם משולמים לרוב דמי הבראה לעובדים, ריכזנו עבורכם את המידע בנושא הזכאות לתשלום דמי הבראה, גובה התשלום, כיצד מבוצע החישוב, מהו מועד התשלום ועוד. בהתאם להסכם קיבוצי כללי בדבר תשלום דמי הבראה וצו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 (להלן: "צו ההרחבה"), […]

הפוסט דמי הבראה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

דמי הבראה

לקראת חודשי הקיץ, בהם משולמים לרוב דמי הבראה לעובדים, ריכזנו עבורכם את המידע בנושא הזכאות לתשלום דמי הבראה, גובה התשלום, כיצד מבוצע החישוב, מהו מועד התשלום ועוד.

בהתאם להסכם קיבוצי כללי בדבר תשלום דמי הבראה וצו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 (להלן: "צו ההרחבה"), יש לשלם דמי הבראה לעובד לאחר שהשלים במקום עבודתו שנת עבודה אחת.

על דמי ההבראה יש לשלם ביטוח לאומי, דמי בריאות ומס הכנסה.  דמי ההבראה לא יכנסו בגדר השכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים.

זכאות לדמי הבראה

עובד אשר השלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה בהתאם להיקף משרתו.

נדגיש, כי אין קשר להיקף המשרה בכל הנוגע לזכאות דמי הבראה. כלומר, כל עוד התקיימו במשך השנה יחסי עובד-מעביד גם אם מדובר בהיקף משרה הנמוך ממשרה מלאה, יהיה זכאי העובד לתשלום דמי ההבראה. גובה התשלום יהיה ביחס להיקף משרתו ועל כך אפרט בהמשך.

עובד שטרם השלים שנת עבודה אחת

בית הדין לעבודה פירש תנאי זה כמוחלט. כלומר, עובד שעבד פרק זמן קרוב לשנה, אך לא השלים שנה מלאה לא יהיה זכאי לתשלום דמי הבראה, זאת ניתן לראות  בפסק דין דב"ע נד153-3 עודד ג'ינאו נ' ההסתדרות הכללית, דינים ארצי לעבודה 1994 (2) 986, נקבע כי "כי אפילו אם רק יחצוץ יום בין זכאות לזכות נלווית לבין היעדרה, לא יתעלם בית הדין מתאריך הזכאות המדויק ולא 'יזיזו לאחור', כדי להקים זכאות שאיננה".

גובה דמי ההבראה

על פי סעיף2(א) לצו ההרחבה גובה ההשתתפות של המעסיק בהוצאות הבראה ונופש של עובדו לכל יום הבראה הוא 378 ₪ במגזר הפרטי.

במגזר הציבורי החל מיום 1.6.2020 עודכן הסכום לסך של  429 ₪ ליום.

דמי ההבראה משולמים בהתאם לוותק שהעובד צובר במקום עבודתו. התשלום יהיה בהתאם להיקף המשרה של העובד.

חישוב דמי ההבראה

החישוב למספר ימי ההבראה להם זכאי העובד תלוי בוותק העובד, לפי הטבלה הבאה:

שנות וותקמספר ימי הבראה
15 ימים
2-36 ימים
4-107 ימים
11-158 ימים
16-199 ימים
20 ואילך10 ימים

דמי הבראה לעובד במשרה מלאה

עובד במשרה מלאה אשר השלים שנת עבודה יהיה זכאי למלוא גובה תשלום דמי ההבראה בהתאם לוותק שלו במקום העבודה.

דמי הבראה לעובד במשרה חלקית

עובד במשרה חלקית יחושבו לו דמי ההבראה בהתאם לחלקיות משרתו. כלומר במידה והעובד עובד 70% משרה והוא עובד שנה אחת יעשה החישוב הבא:

5 ימים x 378 ₪ X 70%.

תשלום דמי הבראה עבור חלק משנה

עובד אשר יש לו ותק של מעל שנה במקום העבודה, אך בשנה הנוכחית לא השלים שנה אחת יקבל תשלום דמי הבראה בהתאם לחלקיות השנה אותה עבד. לדוגמה:

העובד עובד שנה וחצי. כלומר לעובד ישנו ותק של שנתיים על פי טבלת הזכאות, לכן יהיה זכאי ל5 ימים עבור שנת עבודתו הראשונה ועוד 6x 0.5 x 378 ₪ עבור שנת עבודתו השנייה, כיוון שלא השלים שנת עבודה שלמה.

מועד התשלום

תשלום חד פעמי

על פי סעיף 5(ד) לצו ההרחבה קצובת ההבראה תשולם באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה.

תשלום חודשיים

על מנת לשלם את דמי ההבראה בתשלום המשתלמים לעובד מדי חודש, יש להגיע להסכמה על כך אשר תבוא לידי ביטוי בהסכם העבודה. רכיב שכר זה צריך להיות מופרד משאר שכר כפי שמשתקף בתלוש השכר של העובד. במידה ולא יירשם בנפרד ויטען המעסיק כי שכר העובד כולל גם דמי הבראה, נטל ההוכחה יהיה על המעסיק בבית הדין לעבודה.

במקרה בו משולמים דמי הבראה לעובד חדש, שכן טרם השלים את שנתו הראשונה במקום העבודה ועל כן טרם זכאי לכספים אלו, יש להחתים את העובד כי במידה ולא ישלים שנת עבודה אחת עליו להחזיר את הכספים למעסיק.

ישנם ענפים מיוחדים אשר נקבע בהסכם הקיבוצי/צו הרחבה כי ישנה חובה על המעסיק לשלם את דמי ההבראה בתשלומים חודשיים כדוגמת עובדי שמירה ואבטחה ועובדי ניקיון.

על פי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 יש לפרט בתלוש השכר אודות תשלומים נוספים על השכר הרגיל ובהם דמי הבראה.

מימון נופש במקום תשלום דמי הבראה לעובד

בפסק דין ‏(ת"א) נד/3-1691 ‏ ‏אריאלה מילר נ' תוריקו נסיעות ותיירות בע"מ נקבע כי ניתן לשלם  את דמי ההבראה בדרך של מימון נופש לעובדים בהתקיימות שני תנאים:

  1. על המעסיק להודיע לעובדיו כי מימון היציאה לנופש הינו במקום תשלום דמי ההבראה.
  2. על המעסיק לקבל את הסכמת העובד.

התיישנות פדיון דמי הבראה

בעבר, על פי צו ההרחבה הבסיסי ( הסכם מס' 19987038) היה ניתן לתבוע פדיון דמי הבראה במקרה בו יחסי העבודה התנתקו רק עבור שנתיים.

ביום 8.1.2017 נחתם צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש לפי חוק הסכמים קיבוציים. על פי צו ההרחבה נקבע כי יש למחוק את סעיף 7(א) לצו ההרחבה הבסיסי אשר קבע כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה לאחר סיום יחסי עובד מעביד לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום עבודתו.

כלומר, כיום ניתן לתבוע פדיון דמי הבראה עבור 7 שנים אחרונות בהתאם לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958.

  • אולי יעניין אותך גם...
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/דמי-פגיעה-לנפגע-עבודה.png
דמי פגיעה לנפגע עבודה
18 אפריל 2024

ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/שוויון-הזדמנויות-בעבודה.png
שוויון הזדמנויות בעבודה
18 אפריל 2024

יצירת תרבות של הכלה ושוויון הזדמנויות בעבודה היא הבסיס שעליו ארגונים יכולים לשגשג. זה מתחיל בהכרה והערכת...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/05/קביעת-קיומם-של-יחסי-עובד-מעביד.png
קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד
18 אפריל 2024

יחסי עובד-מעסיק קביעת יחסי עובד-מעסיק היא קביעה משפטית, שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה לעתים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/1-3.png
יומן עדכונים מלחמת חרבות ברזל
18 אפריל 2024

עדכונים שוטפים תאריך העדכון 17.04.2024 עלה לאוויר מענק חד פעמי לניצולי שואה עקב מלחמת חרבות ברזל 09.04.2024 עלה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/פסח22.png
לרגל חג הפסח: עבודה בתקופת החג שאלות & תשובות - פורסם באתר ההסתדרות
08 אפריל 2024

האם מותר לכם לסרב לעבוד במהלך החג? מה קורה אם המעסיק הודיע על חופשה מרוכזת בחוה"מ אבל לא נותרו לכם...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/pxj-3.png
פסח 2024 – המדריך המלא לזכויות העובדים
08 אפריל 2024

החג הראשון של פסח תשפ”ד (2024) חל ביום ג’ 23.04.2024 והחג השני חל ביום ב’ 29.04.2024 דף זה מרכז את זכויות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/ניוז.png
עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2024
03 אפריל 2024

לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/חובתו-של-המעסיק-לחתום-על-טפסי-ביטוח-לאומי.png
חובתו של המעסיק לחתום על טפסי ביטוח לאומי
03 אפריל 2024

הקדמה עובדת בהיריון, אשר מצבה הרפואי אינו מאפשר לה להמשיך לעבוד, ואשר נעדרה ממקום עבודתה 30 ימים רצופים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/משכורת-מינימום.png
עדכון עליית: שכר המינימום – אפריל 2024
03 אפריל 2024

ביום ב', ה- 11/3/2024 , חתם שר העבודה יואב בן צור על צו להעלאת שכר המינימום. הצו נחתם בעיכוב לאור התנגדות...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/כניסתו-לתוקף-של-צו-ההרחבה-בעניין-משרתי-המילואים.png
עדכון: כניסתו לתוקף של צו ההרחבה בעניין משרתי המילואים ובני/בנות זוגם
03 אפריל 2024

מאת: עו"ד רינת טבאי ביום 5.3.2024 פורסם ונכנס לתוקף צו ההרחבה להסכם הקיבוצי הכללי אשר נחתם בין ההסתדרות הכללית...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/רפורמת-מחירי-התחבורה-הציבורית.png
רפורמת מחירי התחבורה הציבורית "צדק תחבורתי"
03 אפריל 2024

עו"ד מור פפיר כהן "צדק תחבורתי" – פעימה ראשונה ביום 25.03.2024 נכנסה לתוקף רפורמת מחירי...

הפוסט דמי הבראה הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> זכויות יולדת – שאלות & תשובות https://www.michpalyeda.co.il/%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%aa-%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa/ Wed, 12 Apr 2023 19:56:56 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=18179 האם מותר לי לחזור לעבודה לפני תום תקופת הלידה והורות? ואם אחזור, האם יווצר לי חוב? על-פי חוק עבודת נשים חל איסור על מעסיק להעסיק עובדת השוהה בתקופת הלידה והורות. על-פי חוק הביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי רשאי לדרוש את דמי הלידה ששולמו ליולדת, שחזרה לעבודה לפני תום תקופת הלידה והורות. אני עצמאית המצויה בתקופת לידה והורות. […]

הפוסט זכויות יולדת – שאלות & תשובות הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
הפוסט זכויות יולדת – שאלות & תשובות הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> תיאום והחזר דמי ביטוח לאומי https://www.michpalyeda.co.il/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%97%d7%96%d7%a8-%d7%93%d7%9e%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99/ Wed, 25 Jan 2023 05:48:28 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=17490 a[data-mtli~="mtli_filesize29482kB"]:after {content:" (294.82 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize8172kB"]:after {content:" (81.72 kB)"}

תוכן עניינים אם אתה עובד כשכיר במספר מקומות עבודה או עובד כשכיר ומקבל גם פנסיה מוקדמת – עדכן את המעסיק המשני או את משלם הפנסיה על עבודתך הנוספת בטופס 101, ובדוק אם עליך לבצע תיאום דמי ביטוח לאומי, כדי להימנע מתשלום דמי ביטוח גבוהים מהנדרש. באתר זה תוכל לבדוק אם עליך לבצע תיאום דמי ביטוח, להפיק אישור לתיאום דמי ביטוח לשנה הנוכחית, […]

הפוסט תיאום והחזר דמי ביטוח לאומי הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

תוכן עניינים

אם אתה עובד כשכיר במספר מקומות עבודה או עובד כשכיר ומקבל גם פנסיה מוקדמת – עדכן את המעסיק המשני או את משלם הפנסיה על עבודתך הנוספת בטופס 101, ובדוק אם עליך לבצע תיאום דמי ביטוח לאומי, כדי להימנע מתשלום דמי ביטוח גבוהים מהנדרש.

באתר זה תוכל לבדוק אם עליך לבצע תיאום דמי ביטוח, להפיק אישור לתיאום דמי ביטוח לשנה הנוכחית, וכן להגיש בקשה להחזר דמי ביטוח עבור שנים קודמות.

 לתשומת ליבך, החוק קובע את סדר מקורות ההכנסה מהם ינוכו דמי הביטוח.

מתי עליך לבצע תיאום והחזר דמי ביטוח?

מי צריך לבדוק אם עליו לבצע תיאום והחזר דמי ביטוח
  • עובד כשכיר במספר מקומות עבודה.
  • מקבל פנסיה מוקדמת שגם עובד כשכיר במקום עבודה אחד או יותר (לעניין  ניכוי דמי ביטוח – המעסיק נחשב כמעסיק עיקרי ומשלם הפנסיה כמעסיק משני).
  • מקבל פנסיה מוקדמת משני מקורות או יותר.
מתי עליך לבצע תיאום והחזר דמי ביטוח
  • אם הכנסתך החודשית מהמעסיק העיקרי או ממשלם הפנסיה המוקדמת נמוכה מ – 7,122 ש"ח (החל ב- 01.01.2023).
  • אם הכנסתך החודשית מכל המעסיקים גבוהה מההכנסה המקסימלית לתשלום דמי ביטוח בסך 47,465 ש"ח (החל ב- 01.01.2023). 
  • אם הכנסתך החודשית מהמעסיק העיקרי גבוהה מ- 7,122 ש"ח (החל ב- 01.01.2023) והכנסתך החודשית מכל המעסיקים נמוכה מ- 47,465 ש"ח (החל ב- 01.01.2023) – אינך צריך לבצע תיאום דמי ביטוח לשנה הנוכחית, כיוון שקיבלת את מלוא הניכוי בשיעור המופחת אצל המעסיק העיקרי.
    תוכל לבצע החזר דמי ביטוח עבור שנים קודמות, אם לא קיבלת את מלוא הניכוי בשיעור המופחת אצל המעסיק העיקרי.
אופן ניכוי דמי הביטוח מהכנסותיך

שים לב, בחוק נקבעו כללים ברורים לסדר ניכוי דמי הביטוח מהכנסותיך. להלן הסדר שנקבע:

1. הכנסות כשכיר

2. הכנסות כעצמאי

3. הכנסות שלא מעבודה

4. הכנסות מפנסיה מוקדמת

לא ניתן לבקש לשנות את הסדר.

איך קובעים מי המעסיק העיקרי ומי המשני?

​אם אתה עובד כשכיר במספר מקומות עבודה

מקום העבודה שייחשב כמעסיק העיקרי הוא מקום העבודה שעונה על התנאים האלה, לפי הסדר הזה:

  1. מקום העבודה קבוע.
  2. במקום עבודה זה אתה מרוויח שכר יציב (ללא שינוי חריג בשכר מחודש לחודש).
  3. במקום עבודה זה אתה מרוויח שכר גבוה יותר משאר מקומות העבודה.

שים לב, לאחר שתקבל החלטה בנוגע למעסיק העיקרי והמעסיק המשני, עליך לסמן בטופס 101 של המעסיק המשני בסעיף ה' שיש לך הכנסות אחרות. טופס 101 ממלאים בתחילת העסקה ובתחילת כל שנה.

אם אתה עובד כשכיר ומקבל גם פנסיה מוקדמת

מקום העבודה שבו אתה עובד כשכיר נחשב למעסיק העיקרי, ומשלם הפנסיה הוא המעסיק המשני.

שים לב, עליך לסמן בטופס 101 של משלם הפנסיה בסעיף ה' שיש לך הכנסות אחרות. 
טופס 101 ממלאים בתחילת העסקה ובתחילת כל שנה.
אם אתה עובד כשכיר וגם כעצמאי

מקום העבודה שבו אתה עובד כשכיר נחשב למעסיק העיקרי.

  • אולי יעניין אותך גם...

הפקת אישור לתיאום דמי ביטוח

אם אתה עונה על התנאים לביצוע תיאום דמי ביטוח, אתה צריך להפיק אישור לתיאום דמי ביטוח לשנה הנוכחית. 
את האישור יש להגיש להמעסיק המשני או למשלם הפנסיה המוקדמת, כדי למנוע ניכוי דמי ביטוח גבוהים מהנדרש אצל המעסיק המשני/ משלם הפנסיה.

למידע על מעסיק עיקרי ומשני לחץ כאן

איך מפיקים אישור לתיאום דמי ביטוח?
אם שכרך אצל המעסיק העיקרי נמוך מ – 7,122 ש"ח (החל ב- 01.01.2023) בחודש- תוכל להפיק אישור באחת מהדרכים הבאות:
  • באמצעות  האתר
  • באמצעות טופס הצהרת עובד למעסיק משני
    את הטופס עליך למסור למעסיק המשני או למשלם הפנסיה המוקדמת מיום תחילת העבודה/קבלת הפנסיה המוקדמת או בתחילת כל שנת מס.
אם הכנסתך עולה על ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח – 47,465 ש"ח (החל ב- 01.01.2023) בחודש: 
עליך להגיש בקשה לתיאום דמי ביטוח עבור השנה הנוכחית, למחלקת גבייה ממעסיקים בסניף הקרוב למקום מגוריך.
לבקשה יש לצרף  טופס 100 מכל מקורות ההכנסה בשנה הנוכחית. את הבקשה תוכל לשלוח ישירות לסניף באמצעות האתר.

הגשת בקשה להחזר דמי ביטוח

אם נוכו משכרך דמי ביטוח גבוהים מהנדרש ב- 7 השנים האחרונות, ולא ביצעת תיאום דמי ביטוח עבור שנים אלה – אתה צריך להגיש בקשה להחזר דמי ביטוח.
שים לב, החזר עבור השנה הנוכחית יש לבצע באמצעות המעסיק או משלם הפנסיה.

הגשת בקשה להחזר דמי ביטוח באתר
אם הכנסתך מכל המעסיקים נמוכה מ- 47,465 ש"ח (החל ב- 01.01.2023) בחודש  –  עליך להגיש בקשה להחזר דמי ביטוח באתר.
הגשת בקשה להחזר דמי ביטוח בסניף
אם הכנסתך מכל המעסיקים גבוהה מ- 47,465 ש"ח (החל ב- 01.01.2023)  בחודש – עליך להגיש בקשה להחזר דמי ביטוח למחלקת גבייה ממעסיקים בסניף הקרוב למקום מגוריך, בצירוף טופס 100 (159) מכל מקורות ההכנסה.
את הבקשה ניתן לשלוח ישירות לסניף באמצעות האתר. הודעה על חישוב ההחזר תישלח אליך בדואר.
  • קבצים להורדה
  1. בקשה לתיאום דמי ביטוח לבעלי הכנסות גבוהות מההכנסה המרבית
  2. הצהרת עובד למעסיק משני 644
  • עוד מאמרים באותו נושא...
ביטוח לאומי

דמי פגיעה לנפגע עבודה

ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד. לשם כך משלם להם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה

קרא עוד »
עורך ראשי אפריל 18, 2024
ביטוח לאומי

חרבות ברזל – אבטלה

בעקבות המלחמה חלו הקלות ושינויים בזכאות לדמי אבטלה למי שפוטר או הוצא לחל"ת ע"י מעסיקו במהלך התקופה שמ-7.10.23 עד 30.11.23. חשוב שתדעו! בימים אלה פיתחנו מערכת ייעודית

קרא עוד »
עורך ראשי דצמבר 25, 2023
ביטוח לאומי

מענק עידוד חזרה לעבודה

מענק עידוד חזרה לעבודה ישולם למפונים ולמי שעובד אצל מעסיק באזור מפונה – בהתאם לעמידה בתנאי הזכאות. ​למענק זכאי אחד מאלה עובד שכיר, תושב ישראל שמקום מגוריו הקבוע (לפי

קרא עוד »
עורך ראשי דצמבר 25, 2023
עוד מאמרים בנושא...
אין עוד מאמרים לתצוגה
הפוסט תיאום והחזר דמי ביטוח לאומי הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> שיעורי וסכומי דמי ביטוח https://www.michpalyeda.co.il/social-security/ Sun, 15 Jan 2023 06:51:22 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=17421 תוכן עניינים עובדים שכירים שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים שכירים תושבי ישראל מגיל 18 עד גיל פרישה, באחוזים מהשכר ​ מחלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (שיעור מופחת) – 7,122 ש"ח ​ ​ מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) –  47,465 ש"ח ​ ​ ​ […]

הפוסט שיעורי וסכומי דמי ביטוח הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

תוכן עניינים

עובדים שכירים

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדים שכירים תושבי ישראל מגיל 18 עד גיל פרישה, באחוזים מהשכר
​מחלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (שיעור מופחת) – 7,122 ש"ח ​ ​מחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח (שיעור מלא) –  47,465 ש"ח ​ ​
​מעסיקעובדסך הכולמעסיקעובדסך הכול
דמי ביטוח לאומי% 3.55 % 0.4 % 3.95  % 7.6 % 7 % 14.6
דמי ביטוח בריאות–% 3.1 % 3.1 –% 5 % 5
סך הכול% 3.55 % 3.5  % 7.05  % 7.6 % 12 % 19.6

ההכנסה המרבית מתעדכנת לפי עליית שיעור המדד בינואר כל שנה.

פירוט שיעורי דמי הביטוח על פי סוגי העובדים והטורים בטופס 102 (דיווח על העסקת עובדים תושבי ישראל):
 

מופחת

מלא

סך הכול

עובד

מעסיק

סך הכול

עובד

מעסיק

טור 1 – עובד תושב/ת ישראל שמלאו לו 18 שנה וטרם הגיע לגיל פרישה

% 7.05

% 3.5

% 3.55

% 19.6

% 12

% 7.6

טור 2 – בעל שליטה בחברת מעטים שמלאו לו 18 וטרם הגיע לגיל פרישה

% 7

% 3.49

% 3.51

% 19.17

% 11.79

% 7.38

טור 3 – בטור זה יש לדווח על יתר העובדים שהם תושב/ת ישראל ואינם כלולים בטור 1 ועל בעלי שליטה שאינם כלולים בטור 2

אישה וגבר מעל  גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק שנעשו לראשונה תושב/ת ישראל מעל גיל 62

% 3.58

% 3.1

% 0.48

% 7.12

% 5

% 2.12

בעל שליטה בחברת מעטים

% 3.57

% 3.1

% 0.47

% 7.06

% 5

% 2.06

אישה וגבר מתחת ​לגיל פרישה שנעשו לראשונה תושב/ת ישראל 

מעל גיל 62

% 4.06

% 3.24

% 0.82

% 10.23

% 7.28

% 2.95

אישה בין גיל פרישה  ל"גיל פרישה לגבר"  שנעשתה לראשונה תושב/ת ישראל 

מעל גיל 62​

% 3.67

% 3.12

% 0.55

% 7.82

% 5.35

% 2.47

​גבר ואישה בין " גיל פרישה לגבר"  
ל גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק שנעשו לראשונה תושבים מעל גיל 62

% 3.63

% 3.11

% 0.52

% 7.45

% 5.14

% 2.31

מקבלי קצבת נכות מעבודה או נכות כללית ויש להם אישור שנתי מהביטוח הלאומי 

% 3.58

% 3.1

% 0.48

% 7.12

% 5

% 2.12

בעל שליטה בחברת מעטים

% 3.57

% 3.1

% 0.47

% 7.06

% 5

% 2.06

אישה בין גיל פרישה ל " גיל פרישה לגבר" שאינה מקבלת קצבת אזרח ותיק 

% 6.66

% 3.38

% 3.28

% 17.19

% 10.07

% 7.12

נשים וגברים בין גיל פרישה לגיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק שאינם מקבלים קצבת אזרח ותיק

% 6.62

% 3.37

% 3.25

% 16.82

% 9.86

% 6.96

בעל שליטה בחברת מעטים

% 6.61

% 3.37

% 3.24

% 16.76

% 9.86

% 6.9

מי שטרם מלאו לו 18 שנה

% 0.48

—

% 0.48

% 2.12

—

% 2.12

בעל שליטה בחברת מעטים

% 0.47

—

% 0.47

% 2.06

—

% 2.06

נשים וגברים המקבלים קצבת אזרח ותיק 

% 0.48

—

% 0.48

% 2.12

—

% 2.12

בעל שליטה בחברת מעטים

% 0.47

—

% 0.47

% 2.06

—

% 2.06

חייל בשירות סדיר, תורם איברים, תושב זר ממדינת אמנה 

% 3.95

% 0.4

% 3.55

% 14.6

% 7

% 7.6

בעל שליטה בחברת מעטים

% 3.9

% 0.39

% 3.51

% 14.17

% 6.79

% 7.38

  • אולי יעניין אותך גם...

ביטוח לאומי

'עורך תוכן' מרץ 18, 2022

כללים בדבר סיוע לעובד בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לעבודתו ברשות בהווה או בעבר. כללי ישנם כמה  מקרים שבהם זכאי העובד לתשלום מהמוסד לביטוח

קרא עוד »

עובדים עצמאיים

שיעורי דמי הביטוח לעובד עצמאי שמלאו לו 18 שנה ועדיין לא הגיע לגיל פרישה

 

מחלק ההכנסה שעד 60%

מהשכר הממוצע 7,122 ש"ח – (שיעור מופחת)

 

מחלק ההכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח  47,465 ש"ח – (שיעור מלא)

דמי ביטוח לאומי

% 2.87

% 12.83

דמי ביטוח בריאות

% 3.1

% 5

סך הכול

% 5.97

% 17.83

שיעורי דמי הביטוח לעובד עצמאי שטרם מלאו לו 18 או לעובד עצמאי שהגיע לגיל פרישה

עד גיל 18 או מי שמקבל קצבת אזרח ותיק ישלם כך:

  • מחלק ההכנסה שעד 60% מהשכר הממוצע 7,122 ש"ח – דמי ביטוח בשיעור מופחת % 0.17 .

  • מחלק ההכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע – דמי ביטוח בשיעור רגיל % 0.78 . 

    שיעורים אלה כוללים תשלום דמי ביטוח לאומי בלבד:
    מי שטרם הגיע לגיל 18 – פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות.
    מי שמקבל קצבת אזרח ותיק – דמי ביטוח הבריאות מנוכים מהקצבה בסכום חודשי של  216 ש"ח .

מי שהגיע לגיל פרישה ולא מקבל קצבת אזרח ותיק ישלם כך:

  • מחלק ההכנסה שעד 60% מהשכר הממוצע 7,122 ש"ח – דמי ביטוח בשיעור מופחת % 5.47 .

  • מחלק ההכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע – דמי ביטוח בשיעור רגיל  % 15.62 .

    שיעורים אלה כוללים גם דמי ביטוח בריאות.

מי שהכנסתו נמוכה מ- 2,968 ש"ח לחודש, ישלם דמי ביטוח מהכנסה מזערית.

למי שאינם עובדים ולבעלי הכנסה שלא מעבודה

​שיעור דמי ביטוח למי שלא עובד ואין לו הכנסות
מי שאינו עובד ואין לו הכנסות חייב לשלם דמי ביטוח לאומי מינימליים:
  • דמי ביטוח לאומי בסך 82 ש"ח לחודש
  • דמי ביטוח בריאות בסך 112 ש"ח  לחודש
בסך הכל, מי שאינו עובד ואין לו הכנסות ישלם 194 ש"ח  בחודש.

שיעור דמי ביטוח עבור הכנסות שלא מעבודה

מי שלא עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה ישלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות באחוזים בהתאם להכנסתו.
שימו לב, תושב ישראל השוהה בחו"ל ועובד אצל מעסיק זר, משלם דמי ביטוח על הכנסתו בהתאם לשיעור דמי הביטוח עבור הכנסה שלא מעבודה.
 
טבלת שיעור דמי הביטוח להכנסה שלא מעבודה:
​עד ​2,968 ש"ח
מחלק ההכנסה שבין
2,968 ש"ח  ועד  7,122 ש"ח
(שיעור מופחת)
מחלק ההכנסה שבין
7,122 ש"ח  ועד 47,465 ש"ח
(שיעור מלא)​
דמי ביטוח לאומי​​פטור
​% 4.61
​% 7
דמי ביטוח בריאות​​פטור​% 5 ​% 5
סך הכול​​0%​% 9.61 ​% 12

דוגמה לחישוב דמי ביטוח

אם בשנת 2020 הייתה לך הכנסה חייבת ממעסיק זר בסך 10,000 ש"ח בחודש (120,000 ש"ח בשנה), להלן חישוב משוער של דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות שעליך לשלם:
  • הכנסה פטורה –הכנסה עד 2,968 ש"ח  בחודש פטורה מתשלום דמי ביטוח. 
    כלומר, עבור 31,656 ש"ח בשנה (12 חודשים 2,638X) לא תצטרך לשלם דמי ביטוח כלל.
עליך לשלם דמי ביטוח על הכנסה שנתית בסך 88,344 ש"ח (120,000-31,656), בשיעורים האלה:
  • שיעור מופחת – על חלק ההכנסה שבין 2,968 ש"ח  ועד  7,122 ש"ח בחודש יש לשלם ​% 9.61 . כלומר 355 ש"ח בחודש (4,260 ש"ח לכל השנה)
  • שיעור מלא – על היתרה בסך 3,669 ש"ח בחודש יש לשלם דמי ביטוח בשיעור ​% 12  -כלומר 440 ש"ח בחודש ( 5,280 ש"ח לכל השנה).
סך הכול, עבור הכנסה שנתית בסך 120,000 ש"ח יש לשלם דמי ביטוח בסך 9,540 ש"ח לשנה.

מקבלי פנסיה מוקדמת

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות באחוזים מהפנסיה

 

 

מחלק מהפנסיה שעד 60% מהשכר הממוצע – 7,122 ש"ח (שיעור  מופחת)

מחלק מהפנסיה שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח- 47,465 ש"ח (שיעור מלא) 

דמי ביטוח לאומי

% 0.39

% 6.79

דמי ביטוח בריאות

% 3.1

% 5

סך הכול

% 3.49

% 11.79

  • אולי יעניין אותך גם...

תיאום ביטוח לאומי

'עורך תוכן' נובמבר 13, 2020

העובדים שלהלן צריכים לערוך תיאום של דמי הביטוח הלאומי: מי שעובד אצל שני מעסיקים או יותר. מי שמקבל פנסיה מוקדמת ובמקביל עובד כשכיר במקום עבודה

קרא עוד »

לעובדים במשק בית

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות באחוזים מהשכר 

 

עובדים מגיל 18 עד גיל פרישה

תשלום המעסיק

תשלום העובד

סך הכול

דמי ביטוח לאומי

% 5.25

% 1

% 6.25

דמי ביטוח בריאות

% 0

% 1

% 1

סך הכול

% 5.25

% 2

% 7.25

 
 

עובדים מגיל פרישה עד גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק שלא מקבלים קצבת אזרח ותיק

תשלום המעסיק

תשלום העובד

סך הכול

דמי ביטוח לאומי

% 5.25

% 0

% 5.25

דמי ביטוח בריאות

% 0

% 1

% 1

סך הכול

% 5.25

% 1

% 6.25

עובדים שעדיין לא מלאו להם 18 שנים, או שהגיעו לגיל הפרישה והם מקבלים קצבת  אזרח ותיק –
ישלם עבורם המעסיק בלבד דמי ביטוח בשיעור של % 2 אחוז משכרם.

עובדים תושבי יהודה שומרון או תושבי חוץ לארץ –
ישלם עבורם המעסיק בלבד דמי ביטוח בשיעור של % 2 אחוז משכרם.

מי שמבצע עבודות כמפורט לעיל בביתו יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו בשיעורים החלים על עובד עצמאי וזאת אם עונה להגדרת עובד עצמאי.

  • מחשבונים

חישוב ניכוי דמי ביטוח מעובד שכיר וממקבל פנסיה מוקדמת

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/דמי-פגיעה-לנפגע-עבודה.png
דמי פגיעה לנפגע עבודה
18 אפריל 2024

ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה,...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/שוויון-הזדמנויות-בעבודה.png
שוויון הזדמנויות בעבודה
18 אפריל 2024

יצירת תרבות של הכלה ושוויון הזדמנויות בעבודה היא הבסיס שעליו ארגונים יכולים לשגשג. זה מתחיל בהכרה והערכת...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/05/קביעת-קיומם-של-יחסי-עובד-מעביד.png
קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד
18 אפריל 2024

יחסי עובד-מעסיק קביעת יחסי עובד-מעסיק היא קביעה משפטית, שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה לעתים...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2023/11/1-3.png
יומן עדכונים מלחמת חרבות ברזל
18 אפריל 2024

עדכונים שוטפים תאריך העדכון 17.04.2024 עלה לאוויר מענק חד פעמי לניצולי שואה עקב מלחמת חרבות ברזל 09.04.2024 עלה...

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/04/פסח22.png
לרגל חג הפסח: עבודה בתקופת החג שאלות & תשובות - פורסם באתר ההסתדרות
08 אפריל 2024

האם מותר לכם לסרב לעבוד במהלך החג? מה קורה אם המעסיק הודיע על חופשה מרוכזת בחוה"מ אבל לא נותרו לכם...

הפוסט שיעורי וסכומי דמי ביטוח הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> עדכון לגבי השכר הממוצע במשק על פי חוק הביטוח הלאומי https://www.michpalyeda.co.il/average-wage/ Sun, 15 Jan 2023 04:52:46 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=17376 על פי סעיף 1 וסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: “החוק”), מדי שנה יקבע השכר הממוצע במשק לעניין קצבאות וגמלאות, סוגיה זו משפיעה על חובת ההפרשה לפנסיה על פי צו ההרחבה לפנסיה חובה כפי שיוסבר להלן. השכר הממוצע במשק, מפורסם חודש בחודשו באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לעומת זאת, השכר הממוצע על פי חוק מפורסם בכל 1 לינואר. בין […]

הפוסט עדכון לגבי השכר הממוצע במשק על פי חוק הביטוח הלאומי הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

על פי סעיף 1 וסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: “החוק”), מדי שנה יקבע השכר הממוצע במשק לעניין קצבאות וגמלאות, סוגיה זו משפיעה על חובת ההפרשה לפנסיה על פי צו ההרחבה לפנסיה חובה כפי שיוסבר להלן.

השכר הממוצע במשק, מפורסם חודש בחודשו באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לעומת זאת, השכר הממוצע על פי חוק מפורסם בכל 1 לינואר.

בין השנים 2020- 2022 לא היה שינוי בסכום זה והשכר הממוצע במשק על פי סעיף 1 לחוק עמד על סכום של 10,428 ₪ ועל פי סעיף 2 על סכום של 10,551₪.

ובכן, מהו המשמעות של השכר הממוצע במשק על פי החוק?

ראשית נתייחס להגדרה לפי סעיף 1 לחוק: לשכר הממוצע על פי סעיף זה קיימות שתי השלכות, ראשית הוא משפיע על שכר הבכירים (ראש ממשלה, נשיא המדינה, נשיא/ת בית המשפט העליון ועוד) ובנוסף, הוא משפיע על שכר המינימום.

בעקבות עדכון סכום זה שכר הבכירים ושכר המינימום יעלו, כאשר העלייה בשכר המינימום צפויה להתרחש בחודש אפריל.

לגבי שכר המינימום, חוק שכר מינימום, תשמ”ז-1987, קובע כך: “השכר הממוצע במשק-כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשכ”ח-1968.”

בנוסף לכך, החוק קובע בהגדרה של שכר מינימום כי הוא יעמוד על סך של 47.5% מהשכר הממוצע, כאשר כפי שהראנו מדובר בשכר הממוצע לפי סעיף 1 לחוק.

השכר הממוצע במשק לפי סעיף 1, עודכן ל-11,730 ₪.

לגבי סעיף 2 לחוק:

סכום זה משפיע על קצבאות שונות ועל דמי ביטוח, כמוגדר באתר הביטוח הלאומי.

סוגיה חשובה בהקשר של השכר הממוצע במשק לעניין סעיף 2 היא הגבלת בסיס השכר שעליו מחויבים להפריש לפנסיה.

צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 קובע:

“חובת הביטוח הפנסיוני תחול על השכר המשולם לעובד, או השכר הממוצע במשק כפי שיעודכן מזמן לזמן, הנמוך מבין השניים;”

כאשר, ההגדרה לשכר הממוצע במשק היא, השכר הממוצע לפי סעיף 2 לחוק.

משמעות הדבר היא, כי אם לא חל צו הרחבה או הסכם קיבוצי או אישי הקובע אחרת, ניתן להגביל את בסיס ההפרשה לפנסיה לעובד לגובה השכר הממוצע במשק לפי ההגדרה שפירטנו, זאת גם כאשר העובד מרוויח יותר.

לדוגמה: עובד מרוויח 40,000 ₪ ולא חל צו הרחבה/הסכם קיבוצי/אישי החל עליו ו/או על החברה המעסיקה אותו, הקובע כי יש להפריש על כל שכרו, ניתן להפריש לו עד גובה השכר הממוצע במשק,  11,870 ₪ (גובה השכר הממוצע במשק לפי סעיף 2 לשנת 2023).

  • אולי יעניין אותך גם...

ביטוח לאומי

'עורך תוכן' מרץ 18, 2022

כללים בדבר סיוע לעובד בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לעבודתו ברשות בהווה או בעבר. כללי ישנם כמה  מקרים שבהם זכאי העובד לתשלום מהמוסד לביטוח

קרא עוד »

שכר ממוצע לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק הביטוח הלאומי*

לפי חוק הביטוח הלאומי, השכר הממוצע מחושב לפי שיטה שנקבעה בחוק, ב-1 בינואר של כל שנה, ולאחר מכן בכל פעם שחל פיצוי.

השכר הממוצע החל ב- 01.01.2023:

  • לפי סעיף 1 בחוק: 11,730 ש”ח
  • לפי סעיף 2 בחוק – קצבאות: 11,870 ש”ח
  • לפי סעיף 2 בחוק – דמי ביטוח: 11,870 ש”ח

טבלת השכר הממוצע לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק הביטוח הלאומי החל ב-1.1.1999 (בש”ח) 

 
 
  החל ביום
לפי סעיף 1לפי סעיף 2
קצבאותדמי ביטוח
שכר חודשי ממוצעאחוז שינוי שכר חודשי ממוצעאחוז שינוי שכר חודשי ממוצעאחוז שינוי 
1.01.2023​​​11,730​​12.5​11,870​12.5​11,870​12.5
1.01.2022​​​10,428​​​0.0​​​10,551​​​0.0​​10,551​​0.0​​
1.01.2021​​10,428​​0.0​​10,551​​0.0​10,551​0.0​
1.01.2020​10,428​​2.9​10,551​2.7​10,551​2.7
1.01.2019​​10,139​3.4​10,273​​3.710,273​​3.7
1.01.2018​9,802​2.7​9,906​2.4​9,906​2.4​
​1.01.20179,543​2.2​9,673​2.2​9,673​2.2​
​1.01.2016​9,3340.6​9,4641.1​9,4641.1
1.01.20159,1231.99,2601.99,2601.9
1.01.20148,9552.69,0893.09,0893.0
1.01.20138,7240.68,8282.48,8282.4
1.01.20128,5033.88,6193.88,6193.8
1.01.20118,1903.98,3073.68,3073.6
1.01.20107,8840.68,0151.18,0151.1
1.01.20097,8363.37,9283.57,9283.5
1.01.20087,5831.97,6631.77,6631.7
1.01.20077,4452.37,5372.17,5372.1
1.01.20067,2775.87,3836.07,3836.0
​1.01.2005​6,877​—​6,964​—​6,964​—
​1.01.2004​6,877​—​6,964​—​6,964​—
1.01.20036,877—6,964—6,964—
1.04.20026,877—6,964—6,964—
1.03.20026,877-1.66,964-1.27,050-1.2
1.01.20026,9881.67,0501.27,0501.2
1.01.20016,87710.26,9649.76,9649.7
1.01.20006,2426.06,3476.16,3476.1
1.01.19995,8901.75,9811.45,9811.4

עוד באותו נושא ביטוח לאומי…
ביטוח לאומי

דמי פגיעה לנפגע עבודה

ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד. לשם כך משלם להם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה

קרא עוד »
עורך ראשי אפריל 18, 2024
עוד מאמרים בנושא...
אין עוד מאמרים לתצוגה
הפוסט עדכון לגבי השכר הממוצע במשק על פי חוק הביטוח הלאומי הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2022 https://www.michpalyeda.co.il/august-2022/ Mon, 29 Aug 2022 19:22:14 +0000 https://www.kolhamas.co.il/?p=14887 לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. תוכן עניינים

הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2022 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>
לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

המשך…הפוסט עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2022 הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]> תאונת עבודה בזמן פעילות נלווית https://www.michpalyeda.co.il/%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa/ Mon, 29 Aug 2022 18:58:10 +0000 https://www.kolhamas.co.il/?p=14873 תוכן עניינים עבל (ארצי) 1694-09-21‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' תמרה בר‏ מבוא פעילות נלווית לעבודה היא עניין שגרתי כמעט בכל מקום עבודה; ימי עיון, כנסים, ימי גיבוש ועוד. לא פעם עולה שאלה בדבר תאונה אשר מתרחשת במסגרת אירועים מסוג זה ומה המשמעות שלה מבחינת יחסי העבודה. בפסיקה שבנדון מדובר בעובדת של רשות האוכלוסין וההגירה […]

הפוסט תאונת עבודה בזמן פעילות נלווית הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>

תוכן עניינים

עבל (ארצי) 1694-09-21‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' תמרה בר‏

מבוא

פעילות נלווית לעבודה היא עניין שגרתי כמעט בכל מקום עבודה; ימי עיון, כנסים, ימי גיבוש ועוד.

לא פעם עולה שאלה בדבר תאונה אשר מתרחשת במסגרת אירועים מסוג זה ומה המשמעות שלה מבחינת יחסי העבודה.

בפסיקה שבנדון מדובר בעובדת של רשות האוכלוסין וההגירה אשר השתתפה בהשתלמות מטעם עמותה במלון בים המלח. במסגרת אותה פעילות החליקה העובדת במדרגות בית המלון ושברה את רגלה.

התובעת הגישה תביעה לדמי פגיעה לביטוח הלאומי, אולם המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בפגיעה שלה כתאונת עבודה, מה שגרם לעובדת לערער על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה.

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" של העובד "אצל מעבידו או מטעמו".

בפסיקה נקבע שגם תאונה המתרחשת במהלך "פעילות נלווית לעבודה" יכולה להיחשב כתאונת עבודה, הכל בהתאם למידת הזיקה בין העבודה לבין הפעילות שנעשתה בעת קרות התאונה

טענת המוסד לביטוח לאומי: ההשתלמות במסגרתה נפגעה העובדת אינה נחשבת "פעילות נלווית" לעבודה, מדובר בפעילות נופש המשולבת בתכנים אשר נקבעו ע"י העמותה לקידום מקצועי ואינטרס המעסיק ומעורבותו בתכני ההשתלמות רופפים ודלים ביותר.

קביעת בית הדין האזורי

ההשתלמות אורגנה על ידי העמותה בה חברה העובדת; העובדת נרשמה ביוזמתה להשתלמות והגיעה אליה עצמאית. העובדת שילמה סך של 500 ₪ לצורך השתתפות בהשתלמות.

כמו כן, המעסיק הוא שנושא בתשלום דמי החבר השנתיים לאגודה, ולו האינטרס שהעובדת תצא להשתלמויות שמעשירות את הידע שלה. הממונה הישירה אישרה את השתתפותה בהשתלמות, ימי ההשתלמות נזקפו כימי חופשה על חשבון העובדת. 

לאור האמור, פסק בית הדין האזורי כי העובדת עמדה במבחני הפסיקה והכיר בהשתלמות שבמהלכה שברה את רגלה כ"פעילות נלווית".

פסיקת בית הדין הארצי בערעור

בגדר "פעילות נלווית לעבודה" תתכנה פעולות של נופש, לימודים ואף אירועים חברתיים. הכל נבחן בהתאם לנסיבות, מתוך הכרה באינטרס של המעסיק באותה פעילות נלוות ובשים לב למבחנים של סבירות.

בשלב ראשון על ביה"ד לבחון את מסגרת הפעילות שבו נפגע העובד ומידת זיקתה לעבודה, ובשלב השני נבחן האירוע התאונתי הספציפי שבו נפגע העובד. בשלב השני, במהלך בחינת הקשר הסיבתי בין "האירוע התאונתי" לבין ה"אירוע המוכר", יש לבדוק האם הוכח כי פעילות הפנאי במהלכה התרחש ההלכה היא כי יש לבחון באיזו מידה קשורה ההשתלמות לעבודתו או למקצוע של העובד, העידוד שנותן המעסיק להשתלמות ומידת ה"ענין" שיש למעסיק בהשתלמות, מעבר למבחני עזר נוספים שנקבעו בפסיקה.

במקרה זה, כבר בשלב הראשון בו נדרשת הוכחת קשר ישיר בין ההשתלמות לעבודה לא עמדה המשיבה בנטל ההוכחה. אמנם המשיבה נרשמה להשתלמות בהמלצת הממונה הישירה אך לא הייתה חובה עליה להשתתף בה; ההשתלמות לא נועדה לסקטור מסוים אלא היתה כללית; למעסיק לא היה אינטרס מיוחד בהשתלמות שאיננה קשורה לליבת עיסוקה של העובדת, אלא כהעשרה כללית שעשויה לסייע לתפקוד של כל עובד במגוון תפקידים ולאו דווקא לעובד בתפקיד ניהול.

זאת ועוד, משניתנה לעמותה אוטונומיה להחליט על סוג הפעילות בה יהיו העובדים מעורבים ועל אופיה, ניתקה הזיקה הישירה בין פעילות העמותה למעסיק וממילא ניתקה אף הזיקה בין האירוע לבין היותו אינטרס של המעסיק וככזה "פעולה נלווית" לעבודה; קביעת ביה"ד האזורי כי משהמעסיק משלם את דמי החבר לעמותה עומדת המשיבה במבחן של מימון הוצאות ההשתלמות על ידי המעסיק, נדחתה ונומקה כי אין מדובר בהשתתפות במימון פעילות הרווחה במישרין, אלא בעקיפין באמצעות תשלום דמי חבר לעמותה.

לאור כל האמור, הוחלט כי ההשתלמות שבמהלכה נפגעה העובדת אינה נופלת בגדר פעולה נלווית לעבודה, וכפועל יוצא מכך האירוע התאונתי אינו בגדר פגיעה בעבודה.

חקיקה ועדכונים

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי

עוד פסקי דין…

https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/03/תעסוקה-וזכויות-עובדי-פסקי-דין.png
תעסוקה וזכויות עובדים / פסקי דין
25 מרץ 2024
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2024/02/Daily-Quote-Motivation-Instagram-Post-1.png
סיכומי פסיקה בנושא אפליה במקום העבודה
20 פברואר 2024
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/12/לחץ-בעבודה.png
העובדת הוכרה כנפגעת עבודה בשל לחץ במקום העבודה
28 דצמבר 2022
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/12/76-2.png
תחולת צו הרחבה בענף האפיה- אימתי?
01 דצמבר 2022
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/09/משרת-אמון.png
משרת אמון ושעות נוספות
29 ספטמבר 2022
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/09/מפתח-אפליקציה-.png
הכרה ביחסי עובד - מעסיק למפתח אפליקציה
29 ספטמבר 2022
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/08/3.png
שלילת פיצויי פיטורים מלאים מעובדת שגנבה סחורה ממעסיק
29 אוגוסט 2022
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2022/06/תנאי-העסקה-3.png
האם סייעת שנהגה באלימות כלפי פעוטות זכאית לפיצויי פיטורים?
01 יוני 2022
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2021/10/עיצוב-ללא-שם-2.png
זה לא הגיל: נדחה בן 60 שטען כי הופלה בקבלה לעבודה
16 אוקטובר 2021
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2021/06/פיטורים.jpg
325 אלף ש׳ למזכירה שפוטרה ״בחטף ובאופן משפיל״
09 יוני 2021
https://www.michpalyeda.co.il/wp-content/uploads/2021/04/pregnancy-8LWPRZH.jpg
המשרה צומצמה בזמן ההיריון – המורה תפוצה בכ-70 אלף ש'
20 אפריל 2021
הפוסט תאונת עבודה בזמן פעילות נלווית הופיע לראשונה ב-מיכפל ידע.]]>