- עובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) מבלי שיחסי העבודה יתנתקו
- משך החופשה ללא תשלום יהיה בהתאם להסכמת הצדדים
- העובד זכאי לחזור ולעבוד באותם התנאים שבהם עבד לפני שיצא לחופשה ללא תשלום
- עובד שהוא תושב ישראל (או תושב ארעי) שהוצא לחופשה כפויה ללא תשלום למשך 30 יום לפחות, עשוי להיות זכאי במקרים מסוימים לדמי אבטלה
- על המעסיק חלה החובה לשלם ביטוח לאומי בחודשיים הראשונים לחופשה.
שימו לב הקלות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה בתקופת מלחמת חרבות ברזל
|
עובד המעוניין או זקוק לצאת לחופשה (לצורך טיול, בשל מצב בריאותי או בנסיבות אחרות) ולא עומדים לזכותו ימי חופשה שנתית צבורים (או שעומדים לרשותו ימי חופשה צבורים אך הוא אינו מעוניין לנצלם) יכול, בהסכמת המעסיק, לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) למשך תקופה המוסכמת בין הצדדים, וזאת מבלי שיחסי העבודה יתנתקו.
- היציאה לחופשה ללא תשלום מותנית בהסכמת העובד והמעסיק, והיא יכולה להיות ביוזמת העובד או ביוזמת המעסיק.
- בתקופה זו העובד אינו זכאי לתשלום שכר (לרבות אי זכאות תשלום בגין חופשה או מחלה), אך נשמרים יחסי עובד מעסיק וחובת הנאמנות של העובד כלפי המעסיק נשמרת (כגון איסור פגיעה באינטרסים, חובת סודיות).
- על-אף שישנם חוקי עבודה שונים המתייחסים למצב של חופשה ללא תשלום, האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום אינה זכות המעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים מסוימים (כגון בחוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה).
- לעתים התנאים והנסיבות שבהם עובד רשאי לקחת חופשה ללא תשלום ומעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה כזו מוסדרים בחוזה עבודה אישי או בהסכם קיבוצי (לדוגמה עבור עובדי מדינה הנושא מוסדר בתקשי"ר).
מי זכאי?
- עובד יכול לצאת לחופשה ללא תשלום רק בהסכמת המעסיק.
- ישנם מקרים שבהם האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום הוסדרה בהסכם קיבוצי, בחוזה אישי, או נקבעה מפורשות בחוק (כגון חוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר תום חופשת הלידה).
חופשה כפויה ללא תשלום
- חופשה כפויה ללא תשלום הנה הוצאת עובד לחל"ת ביוזמת המעסיק וללא הסכמת העובד.
- על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן ארוך ובלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים.
- קיימת פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה לפיה הוצאת עובד לחל"ת כפוי לתקופה מוגבלת אינה נחשבת כפיטורים אלא כהשהייה בלבד של יחסי העבודה, בייחוד בעתות משבר. טרם ניתן פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו.
- בכל מקרה, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל"ת.
המשמעויות הכלכליות של חופשה ללא תשלום
- עובד שהוא תושב ישראל (או תושב ארעי, עם אשרה או רישיון לישיבת ארעי מסוג א1) הנמצא בחופשה כפויה ללא תשלום במשך 30 ימים קלנדריים לפחות, זכאי במקרים מסוימים לדמי אבטלה.
- אם עומדים לרשותו מספר ימי חפושה צבורים שהוא לא ניצל, מספר ימים אלה יופחת ממספר הימים שעבורם הוא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
שכר והטבות נלוות
- במהלך החופשה ללא תשלום מושהים יחסי העבודה והעובד אינו זכאי לתשלום שכר (לרבות אי זכאות תשלום בגין חופשה או מחלה).
- הטבות נלוות המגיעות לעובד במסגרת חוזה העבודה גם הן מושהות, והמעסיק רשאי לשלול הטבות אלה מהעובד במהלך שהותו בחל"ת אלא אם כן הוסכם אחרת בהסכם קיבוצי שחל על הצדדים או בהסכם אישי.
צבירת ותק
- במהלך החל"ת יחסי העבודה מושהים ואינם ניתקים. לכן, לעובד נשמר ותק העבודה שנצבר לו לפני יציאתו לחל"ת לצורך חישוב זכויותיו התלויות בוותק, אך הוא אינו צובר ותק חדש בתקופת החופשה ללא תשלום.
- משמעות הדבר כי תקופת החל"ת לא תיספר במסגרת חישוב הוותק של העובד לצורך חישוב זכויות התלויות בוותק, כגון: דמי הבראה, ימי מחלה, חופשה שנתית או תקופת ההודעה המוקדמת.
- בהתאם לסעיף 10 (3) לתקנות פיצויי פיטורים לצורך חישוב סכום פיצויי הפיטורים:
- חופשה ללא תשלום שאורכה עד 14 ימים בשנת עבודה נכללת בוותק של העובד לצורך חישוב סכום הפיצויים.
- בחל"ת ארוכה יותר, התקופה שמעבר ל-14 ימים בשנת עבודה לא תיחשב כוותק במקום העבודה לצורך חישוב סכום פיצויי הפיטורים.
- יחד עם זאת , על פי סעיף 2(5) לחוק פיצויי הפיטורים חופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, לא מנתקת את רצף העבודה לצורך בדיקת עצם הזכאות לפיצויים, המותנית בתקופת העסקה של שנה לפחות אצל המעסיק או באותו מקום העבודה. חופשה ללא תשלום נכללת בתקופת ההעסקה של העובד לצורך בדיקת זכאותו לפיצויי פיטורים.
חופשה ללא תשלום וחופשת מחלה
- עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה טרם היציאה לחל"ת-
- כשהחל"ת נעשה בהסכמה, נפסקת חופשת המחלה והמעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום.
- כשמדובר בחופשה כפויה ארוכה, שאיננה מוגבלת בזמן, לא ניתן להוציא עובד שנמצא בחופשת מחלה לחל"ת, כל עוד עומדים לזכות העובד ימי מחלה צבורים ועל המעסיק להמשיך ולשלם לעובד דמי מחלה.
- הוצאת עובד לחופשה כפויה שאינה מוגבלת בזמן נחשבת כפיטורים, ועל פי סעיף 4 לחוק דמי מחלה למעסיק אסור לפטר עובד הנמצא בתקופת מחלה כל עוד יש ברשותו ימי מחלה צבורים.
- ייתכן וניתן לראות גם בחל"ת כפוי המוגבל בזמן כפיטורים ולפיכך גם במקרה זה אסור להוציא עובד לחל"ת כפוי במהלך חופשת מחלה, אם יש ברשותו ימי מחלה צבורים, אך טרם ניתנה פסיקה בנושא.
- עובד שחלה במהלך החל"ת-
- עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום ובמהלך החופשה חלה, אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור תקופת מחלתו שכן בתקופת החל"ת יחסי העבודה מושהים.
דמי הבראה וחופשה ללא תשלום
- חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שלא מתקיימים בה יחסי עובד-מעסיק, לא צוברות ותק לחישוב הזכאות לדמי הבראה. * כלומר, בחישוב הוותק בעבודה שלפיו מחושבים דמי ההבראה, לא מובאת בחשבון התקופה בה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, והעובד אינו זכאי לתשלום דמי הבראה עבור התקופה בה שהה בחל"ת.
הפרשות לביטוח פנסיוני
- המעסיק אינו מחויב להפריש כספים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות במהלך החופשה, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי. אם הפסיק המעסיק את ההפרשות לביטוח הפנסיוני או לקרן ההשתלמות עליו לדווח על כך לגופים המנהלים את הביטוח או הקרן.
תשלום דמי ביטוח לאומי במהלך חופשה ללא תשלום
- על המעסיק (לא כולל מעסיק של עובד/ת במשק בית) חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד שוהה בחופשה ללא תשלום.
- התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 366 ₪ (6.57% משכר המינימום, נכון להיום), אך אם שכרו של העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל"ת היה נמוך משכר המינימום, התשלום בכל אחד משני החודשים הראשונים יהיה בשיעור 6.57% משכרו.
- המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
- התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד שהה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו.
תהליך מימוש הזכות
- כשהחל"ת היא ביוזמת העובד, על העובד לפנות למעסיק לצורך קבלת הסכמתו לחופשה.
- כשהחל"ת היא ביוזמת המעסיק, על המעסיק לקבל את הסכמת העובד.
- אם מדובר בעובדת בהיריון, הורה בחופשת לידה ולאחריה, עובד/ת במהלך טיפולי פוריות, הורה מיועד, עובד המקבל ילד לאומנה או עובדת השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות, המעסיק צריך לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים .
- ניתן להוציא לחל"ת אנשים עם מוגבלויות בתנאי שהסיבה להוצאתם לחל"ת אינה נובעת ממוגבלותם, ובכפוף להסכמתם.
- אם בסיום החל"ת המעסיק מחליט שלא לקלוט בחזרה את העובד לעבודה ולפטר אותו, עליו לזמן את העובד לשימוע. אם מדובר בעובדת המוגנת מכוח חוק עבודת נשים, כמצוין למעלה, עליו לקבל היתר פיטורים מהממונה על חוק עבודת נשים.
- ישנם מקרים מסוימים שבהם עובדים זכאים לצאת לחל"ת והמעסיק אינו רשאי למנוע זאת מהם ואף אסור לו לפטר את העובד/ת במהלך החופשה, למשל:
- חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה
- חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מאמץ
- חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה להורה מיועד
- חופשה ללא תשלום לעובדת בהיריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה
- היעדרות בן הזוג מעבודה בשל אשפוז של היולדת (חל"ת)
- היעדרות מעבודה עקב לידה של בת הזוג (חופשת אבהות) (ב-3 הימים הראשונים שלאחר הלידה, ובתנאי שאין לעובד מספיק ימי חופשה צבורים)
עבודה זמנית במהלך החל"ת וחזרה לעבודה בסיום החופשה
- עובד שנרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה, ובמהלך החל"ת חזר לעבודה אצל מעסיקו (גם אם לתקופה זמנית של יום בודד או ימים אחדים), חייב לעדכן על כך את לשכת התעסוקה בטופס שבאתר, וכן את המוסד לביטוח לאומי (ניתן לעדכן באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי).
אזהרה אם המעסיק או העובד לא יודיעו למוסד לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה על חזרת העובד לעבודה, ייתכן שהעובד לא יהיה מכוסה בביטוח תאונות עבודה, ואם ייפגע במהלך עבודתו, המעסיק חשוף לסיכון של תביעת פיצויים בגין הנזקים שייגרמו לעובד.
|
סיום תקופת החל"ת
- ככלל, בתום החל"ת המעסיק מחויב להחזיר את העובד לאותה עבודה ובאותם תנאים, כפי שהיה לפני יציאתו של העובד לחל"ת. שינוי בסוג העבודה או בתנאי העבודה מחייב הסכמה של העובד.
- עם זאת בהתאם לנסיבות יתכן שהמעסיק לא יוכל לקלוט מחדש את העובד ויציע לו עבודה חלופית או עבודה בתנאים אחרים או אף יפטר אותו.
- אם לאחר תום החל"ת המעסיק משיב את העובד ללא הסכמתו לעבוד בעבודה אחרת או בתנאים אחרים המהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה, רשאי העובד להתפטר מהעבודה בדין מפוטר, כלומר להיות זכאי למלוא הזכויות אשר להן זכאי עובד שפוטר, כגון: פיצויי הפיטורים (או השלמת פיצויים), אם עבד לפחות שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
- על העובד חלה חובה להתריע בפני המעסיק על ההרעה המוחשית או הנסיבות שבגינן הוא אינו יכול להמשיך בתפקידו ולאפשר למעסיק לתקן את המצב. רק אם המעסיק אינו מתקן את המצב, יוכל העובד להתפטר ולהיחשב כמי שפוטר.
- טרם התפטרותו על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שאינן מאפשרות לעובד להמשיך לעבוד, גם לא תקופה קצרה נוספת.
- עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 יום.
חשוב לדעת
- עובד שיצא לחופשה ללא תשלום, עשוי להיות זכאי להחזר מס הכנסה בשנת המס שלאחר השנה שבה היה בחל"ת, וזאת אם לא קיבל החזרים אלה בשכר השוטף לאחר שובו מהחופשה.
- הזכאות להחזר היא רק לעובדים שמתוך שכרם לפני החל"ת נוכה מס הכנסה.
- הזכאות להחזר נובעת מהעובדה שמס ההכנסה שנוכה משכרו לפני החופשה חושב על בסיס ההנחה שהעובד יעבוד במשך כל חודשי השנה ויקבל תמורתם שכר, אך בפועל מספר חודשי העבודה שלו בשנת המס היה נמוך יותר בשל החל"ת, ושכרו השנתי פחת אף הוא. כתוצאה מכך גובה המס שעליו לשלם נמוך מזה שנוכה בפועל משכרו טרם יציאתו לחל"ת.
- הפסקת ההפרשות לקרן פנסיה/ביטוח מנהלים בתקופת חופשה ללא תשלום עשויה לגרום לעובד לנזק בעקבות קטיעת הרצף הביטוחי. מומלץ לעתים לעובד לשמור על רצף הזכויות הפנסיוניות באמצעות הסדר ריסק או על-ידי הפקדת כספים בעצמו.
- עוד מאמרים באותו נושא...
- עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024
- הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה
- אבחון מערך השכר בארגון: המדריך המלא לשיפור תהליכי ניהול שכר
- דיני עבודה: עדכוני פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024
- שאלות ותשובות- רפורמת בעל עסק זעיר
עדכוני פסיקה וחקיקה לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עב"ל 809-07-23 –...
הסכם קיבוצי הוא הסכם בין ארגון עובדים לבין מעסיק או ארגון מעסיקים, ועוסק בתנאי העבודה של העובדים אצל...
מבוא אבחון מערך השכר בארגון הוא תהליך חיוני שמטרתו לנתח, לבקר ולשפר את ניהול השכר. ביטוח דיוק בתשלומים,...
עדכוני דיני עבודה, פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024 שנת 2024 התאפיינה בשינויים משמעותיים בתחום דיני העבודה...
מה מטרת הרפורמה? רפורמת בעל עסק זעיר נועדה לפשט את הליכי עשיית העסקים בישראל על ידי כך שתפשט באופן משמעותי...