מלחמת חרבות ברזל – שאלות ותשובות בדיני עבודה – פורסם באתר לשכת המסחר תל אביב והמרכז

מלחמת חרבות ברזל שנפתחה עלינו בהפתעה ביום 7.10.2023 ושבעקבותיה הוכרז מצב מיוחד, מאלצת עובדים ומעסיקים כאחד להתמודד עם סוגיות שונות, ביחסי עבודה. במסמך זה נבקש להביא בפניכם שאלות ותשובות בדיני עבודה עקב המצב המיוחד שהוכרז בעורף. נציין כי התשובות משקפות את המצב המשפטי כיום, אך מאחר ומדובר באירוע מתפתח שמעלה סוגיות שבחלקן תקדימיות ומתפתחות, המצב המשפטי עשוי להשתנות בהתאמה.

1. הגבלות על מקומות עבודה:

2. האם ניתן לפטר עובדים בשל היעדרותם מהעבודה:

• בשל היעדרות עובד מהעבודה על-פי הוראה של פיקוד העורף (לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית), לרבות משום שמקום העבודה אינו מוגן  או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף (לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור).
• בשל היעדרות עובד מהעבודה לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 או ילד עד גיל 21 שהוא עם צרכים מיוחדים, הנמצא עמו עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד הילד בהוראת פקוד העורף, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
   א. הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד;
   ב. בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;
  לתשומת לב – אם במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, קיים סידור נאות להשגחה על הילד, הוא לא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה ולא יהיה זכאי להגנה מפני פיטורים.
  עובד שפוטר בניגוד להוראות סעיף זה, הפיטורים בטלים ! לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו – אין תוקף לפיטורים ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לקלוט אותם בחזרה.
• על פי חוק חיילים משוחררים – חל איסור לפטר עובד במקרים הבאים:
   א. בשל שירותו  במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים  לרבות בשל תדירותו או משכו.
   ב. בתקופת היותו בשירות מילואים, ללא היתר מועדת התעסוקה.
   ג. במהלך 30 יום לאחר תום שירות מילואים, העולה על יומיים רצופים, ללא היתר מועדת התעסוקה.
   ד. לא ניתן לחפוף הודעה מוקדמת עם: שירות מילואים וכן בתקופה של 30 יום לאחר תום שירות העולה על יומיים רצופים.

3. פיטורים שאינם בשל היעדרות על פי הוראת כוחות הביטחון:

4. תשלום שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה ופיצויים למעסיקים:

5. דין היעדרות עובד מהעבודה, שלא על פי הוראת פיקוד העורף, אלא בשל חשש להגיע לעבודה:

6. תשלום שכר לעובדים בשל סגירת מקום העבודה:

• כאשר סגירת מקום העבודה נובעת מהוראת פיקוד העורף, בשל הגבלות על התקהלות או שלא ניתן להגיע ממקום העבודה למרחב מוגן , לא חלה על המעסיק חובה לשלם לעובדים שכר. עם זאת, כמו בסבבי לחימה קודמים, נושא זה מוסדר בדיעבד במסגרת הסכמים קיבוצים/צווי הרחבה ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) לגבי שיפוי מעסיקים. לחילופין  מעסיק רשאי להוציא את העובדים לחופשה שנתית מרוכזת של 7 ימים, ככל שיש לעובדים יתרת חופשה. בחופשה מעל ל-7 ימים חלה, על המעסיק חובה לתת התראה מראש של 14 ימים.
• כאשר סגירת העסק היא על דעת המעסיק, שלא על פי הוראת פיקוד העורף – לרבות  מחמת צמצום היקפי העבודה וכיוצא בזה. במקרה זה חלה על המעסיק חובה לשלם לעובדים שכר, ככל שמדובר בעובדים שהיו מעוניינים ויכלו לעבוד. לחילופין  מעסיק רשאי להוציא את העובדים לחופשה שנתית מרוכזת של 7 ימים, ככל שיש לעובדים יתרת חופשה. במקרה של חופשה מעל ל-7 ימים, חלה על המעסיק חובה לתת התראה מראש של 14 ימים.
  לפירוט סוגיה זו ראו בהמשך התייחסות להוצאת עובדים לחופשה מרוכזת.
• כאשר מעסיק סוגר מקום עבודה שאינו ממוגן ואינו נמצא באזור מיוחד –  במקרה זה מומלץ לבדוק מול פיקוד העורף האם ניתן להמשיך לעבוד או לא. ככל שפיקוד העורף יורה על סגירת המקום, יחול האמור לעיל.
  שיפוי מעסיק שסגר את העסק על דעתו, זכאותו לקבל שיפוי מהמדינה בגין תשלום שכר תלויה  בהסדר הפיצויים שיקבע בדיעבד. מניסיון העבר, פיצוי מעסיק במסלול שכר עבודה ניתן למעסיקים בגין עובדים שנעדרו מהעבודה על פי הוראת פיקוד העורף.