קטגוריה: פיטורים וסיום העסקה

מי זכאי לקבל פיצויי פיטורין ותוך כמה זמן המעסיק חייב לשלם אותם? והאם מותר למעסיק למנוע מהעובד שעוזב לעבוד בעסק מתחרה?

בלי שימוע, בלי הודעה מוקדמת ובלי תשלום מלא של הזכויות. כך פוטר עובד בכיר בחברת בנייה אחרי עשר שנות עבודה. בית הדין לעבודה גילה שהבעלים

עובדים זכאים לפיצויי פיטורים בסכום של שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה אצל אותו המעסיק או באותו מקום עבודה, ולחלק יחסי של השכר החודשי בעד כל חלק

מעסיקו של העובד הוא האחראי לתשלום פיצויי הפיטורים לעובד.

עובד שפוטר מעבודתו זכאי, בתנאים מסוימים, לפיצויי פיטורים ובנסיבות מסוימות זכאי לפיצויי פיטורים גם עובד שהתפטר.

מעסיק יכול להפריש לקופת גמל סכומים המיועדים לתשלום פיצויי פיטורים לעובד. ההפרשות לפיצויי פיטורים ממומנות על ידי המעסיק בלבד.

גיל פרישה מוקדמת, הקבוע בחוק גיל פרישה, הן לגבי עובדת והן לגבי עובד, הוא 60.

גיל פרישה חובה לפי החוק, גיל פרישה חובה, הן לגבי עובד והן לגבי עובדת, הוא 67. ניתן לקבוע בהסכם העבודה או בהסכם קיבוצי, כי גיל פרישה חובה יהיה

קיימים שלושה מועדים שבהם עובדים יכולים או צריכים לפרוש מהעבודה עקב גילם. גיל פרישה הוא הגיל שבו עובדים זכאי לפרוש מעבודתם ולקבל קצבת פרישה (פנסיה).

קיימים הסכמים קיבוציים הכוללים הגנות מפני פיטורים, כגון: סמכות לוועד עובדים להתערב בהליך הפיטורים ולהשפיע עליו, חובה להתייעץ בוועד העובדים לפני נקיטה בהליך פיטורים, או

בנסיבות מסוימות אסור לפטר עובדים, או שיש הגבלה על פיטוריהם. הוראות אלה מעוגנות בחקיקה, בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ולעתים גם בהסכם העבודה שבין העובדים למעסיקים.