Search
Close this search box.
דף הבית » רשויות » ביטוח לאומי » דמי פגיעה לנפגע עבודה

מאמרים חדשים

קטגוריות
ארכיון
יולי 2024
ב ג ד ה ו ש א
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

דמי פגיעה לנפגע עבודה

ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד. לשם כך משלם להם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים. 
אם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית, שבפניה יופיע.   
בנוסף הנפגע בעבודה זכאי לקבל טיפול רפואי חינם בשל תוצאות הפגיעה.
אם נפטר הנפגע כתוצאה מהפגיעה בעבודה, תשולם לבני משפחתו קצבה או מענק.

דמי פגיעה

דמי פגיעה הם תשלום שהביטוח הלאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה (מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע), ובתנאי  שאינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה (הכול על פי אישור רפואי).

מי זכאי?

מי אינו זכאי?

מקבלי קצבאות נוספות מהמוסד לביטוח לאומי

  • מבוטחים הזכאים עבור אותו פרק זמן גם לדמי פגיעה בעבודה וגם לתגמולי מילואים, יבחרו באחת משתי הגמלאות.
  • בתקופה שבה זכאים לדמי פגיעה בעבודה לא תיתכן זכאות לדמי אבטלה.
  • דמי הפגיעה נחשבים כהכנסה בעת בחינת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה (השלמת הכנסה).

שיעור דמי הפגיעה

שיעור דמי הפגיעה ליום

  • שיעור דמי הפגיעה ליום לעובד שכיר ועובד עצמאי מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטחים החייבת בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקו את עבודתם בשל הפגיעה, לחלק ב-90.
  • עובדים שכירים שלא קיבלו שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבלו שכר מלא. על העובדים להמציא למוסד לביטוח לאומי אישורים המעידים על כך שלא קיבלו שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות (אישורי מחלה, חופשה וכיו”ב).
  • דמי הפגיעה לא יעלו על 1,241.25 ₪ ליום (נכון ל-2024) וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות.
  • מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסהדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
  • לפרטים נוספים, ראו חישוב דמי הפגיעה לנפגע תאונת עבודה.

ההכנסה החייבת לצורך חישוב דמי הפגיעה

  • עובדים שכירים – לשכירים דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי לרבות שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).
    • אם העובד מועסק ב-2 מקומות עבודה ובשל תאונת עבודה באחד מהם, הוא נאלץ להיעדר מעבודתו ב-2 מקומות העבודה, אזי יחושבו דמי הפגיעה לפי השכר החייב ב-2 מקומות העבודה גם יחד.
  • עובדים עצמאיים – דמי הפגיעה יחושבו לפי ההכנסות בשנת המס השוטפת, בתנאי שבזמן הפגיעה בעבודה הנפגע היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועד.
  • עובדים שכירים שהם גם עצמאים – עובד שנפגע במהלך עבודתו כשכיר או כעצמאי, יחושבו דמי הפגיעה לפי השכר משני המקורות גם יחד, בתנאי שבזמן הפגיעה בעבודה הנפגע היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועד.

דמי פגיעה מופחתים

  • מבוטחים שנגרם להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאים לדמי פגיעה מופחתים.
  • דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי, ולא יותר מ-8 שעות ליום.

תהליך מימוש הזכות

משך התשלום לעובד שכיר

  • דמי הפגיעה ישולמו עבור התקופה שבה הנפגעים לא עבדו ולכל היותר עד ל-13 שבועות החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
  • יום הפגיעה: עבור יום הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה. המעסיק ישלם את שכרם של העובדים עבור יום זה.
  • היעדרות עד 12 יום:
    • לשכירים שנעדרו פחות מ-12 יום ישולמו דמי פגיעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.
    • יום ההיעדרות הראשון והשני שאחרי יום הפגיעה (שלא מקבלים עבורם דמי פגיעה) נחשבים לימי מחלה שמזכים את העובדים בדמי מחלה מהמעסיק. זאת בתנאי שהעובדים הציגו למעסיק תעודת מחלה ונותרו להם ימי מחלה צבורים. לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה בנושא זה מ-2011, ראו תעא (נצ’) 3003-09‏ (פסקה 18) באתר נבו.

היעדרות מעל 12 יום:

    • לשכירים שנעדרו מעל 12 ימים המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי פגיעה החל מהיום שאחרי יום הפגיעה (המעסיק ישלם להם את שכרם ביום הפגיעה).
    • המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את סכום דמי הפגיעה ששילם לעובדים עבור 12 הימים הראשונים (אלא אם מדובר במעסיקים של עובדים במשק בית שנפגעו בעבודה).
    • אם העובד/ת מועסק/ת אצל מספר מעסיקים, המוסד לביטוח לאומי יגבה את התשלום מכל מעסיק, בהתאם לחלקו היחסי בשכר העובד/ת מתוך הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד/ת אצל כל המעסיקים.

תשלום דמי פגיעה על ידי המעסיק

  • מעסיקים שקיבלו הרשאה מיוחדת מהביטוח הלאומי רשאים לשלם את דמי הפגיעה לעובדיהם (על פי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי), והביטוח הלאומי יחזיר למעסיקים את הכספים ששילמו לעובדים בתוספת עמלה בשיעור 2.5% מדמי הפגיעה.
  • במקרה זה על המעסיק לשלם ישירות לעובדים את דמי הפגיעה בגובה 75% מהשכר (אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה בין הצדדים).
  • המעסיק ישלם לעובדים את דמי הפגיעה במועד תשלום השכר בסמוך לתאונה, גם אם טרם הגיש תביעה למוסד ביטוח לאומי להחזר דמי הפגיעה וגם אם המוסד טרם הכיר בתאונה כתאונת עבודה.
  • על המעסיק להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להחזר תשלום דמי פגיעה והמוסד יחזיר למעסיק את דמי הפגיעה, לא כולל את התשלום עבור 12 הימים הראשונים.
  • אם המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בפגיעה כתאונת עבודה, תשלום דמי הפגיעה ששילם המעסיק מהווה מצד אחד חוב של העובדים כלפי המעסיק. המעסיק רשאי לנכות חוב זה משכר העובדים רק אם קיימת התחייבות בכתב מהעובדים למעסיק ובתנאי שהסכום שינוכה מהשכר על חשבון החוב לא יהיה גבוה מרבע מהשכר.
  • מצד שני, אם העובדים הציגו תעודת מחלה לתקופת ההיעדרות (שלא הוכרה כתאונת עבודה) ויש לרשותם ימי מחלה צבורים, על המעסיק חלה חובה לשלם לעובדים דמי מחלה כדין עבור תקופת ההיעדרות.
    • אם סכום דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לעובדים גבוה מדמי הפגיעה ששילם להם, עליו לשלם לעובדים את ההפרש.
    • אם סכום דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לעובדים נמוך מדמי הפגיעה ששילם להם, ההפרש ייחשב כחוב של העובדים כלפי המעסיק כמוסבר למעלה.
  • למידע נוסף ראו מעסיק בהסדר לפי תקנה 22 באתר המוסד לביטוח לאומי.

משך התשלום לעובדים עצמאים

  • תשלום דמי פגיעה לעובדים עצמאים ישולם עבור פרק הזמן שבו לא עבדו בשל הפגיעה, לא כולל את 12 ימי ההיעדרות הראשונים מהעבודה, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).

אופן התשלום

  • דמי פגיעה ישולמו לחשבון הבנק של המבוטחים, כפי שהוא מופיע בטופס התביעה.
  • מעסיקים שחתמו הסכם עם הביטוח הלאומי, יכולים לשלם דמי פגיעה לעובדיהם בשם המוסד לביטוח לאומי.
  • דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה המגיעים לעובדים על פי חוק.
  • עובדים שמעסיקם שילם להם דמי פגיעה לא יהיו זכאים לתשלום נוסף מהמוסד לביטוח לאומי.

הענקה מטעמי צדק

צבירת זכויות סוציאליות בתקופה של תשלום דמי פגיעה עקב תאונת עבודה

צבירת ותק לפיצויי פיטורים במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה

  • סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תקופת ההיעדרות בשל תאונה או מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
  • משמעות הדבר היא שאם עובדים הועסקו במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדרו מהעבודה עקב תאונת עבודה כך שבפועל עבדו פחות משנה, הם ייחשבו (לצורך זכותם לפיצויי פיטורים) כאילו עבדו שנה מלאה.

צבירת ותק לדמי הבראה במהלך תקופת היעדרות בשל של תאונת עבודה

  • היעדרות בשל תאונת עבודה אינה מזכה בשכר מטעם המעסיק, אך מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • בית הדין האזורי לעבודה פסק כי יש לראות בתקופת תאונת עבודה כחופשה ללא תשלום שאינה צוברת ותק להבראה. טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי.

צבירת ימי חופשה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה

  • מספר ימי החופשה השנתית שהעובדים זכאים להם במהלך השנה שבה נעדרו מהעבודה בגלל תאונת עבודה, ייקבעו לפי מספר ימי העבודה שעבדו בפועל באותה שנה.
  • עובדים שבינם לבין המעסיק התקיימו יחסי עובד-מעסיק במשך כל השנה (ינואר-דצמבר), אך הם נעדרו מעבודתם במהלך השנה בגלל תאונת עבודה יהיו זכאים לימי חופשה הבאים:
    • מי שעבדו לפחות 200 ימים במהלך השנה (ימי ההיעדרות בגלל תאונת עבודה אינם נחשבים כימי עבודה), יצברו במהלך שנה זו את מלוא ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
    • מי שעבדו פחות מ-200 ימים באותה שנה, יצברו את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
  • עובדים שיחסי העבודה בינם לבין המעסיק לא נמשכו לאורך כל השנה הקלנדרית (מינואר-דצמבר), היות שהעובדים פוטרו או התפטרו במהלך השנה או שהעובדים החלו את עבודתם אצל המעסיק באמצע השנה, יהיו זכאים לימי חופשה באופן הבא:
    • מי שעבדו לפחות 240 ימים באותה שנה (ימי ההיעדרות בגלל תאונת עבודה אינם נחשבים כימי עבודה), יצברו באותה שנה את מלוא ימי החופשה הקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
    • מי שעבדו פחות מ-240 ימים באותה שנה, יצברו את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
  • למידע נוסף ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.

המשך זכאות להטבות שונות מכח הסכם העבודה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה

  • הזכאות להמשיך ולקבל במהלך היעדרות בשל תאונת עבודה הטבות שונות שמקורן בחוזה העבודה (כגון: רכב צמוד, טלפון וכו’) תלויה בהסכמת הצדדים, כעולה מהסכם העבודה, או בהתאם לנוהג הקיים במקום העבודה.

עוד מאמרים בנושא ביטוח לאומי…

חוברות הסברה

זכויות עובדים ביטוח לאומי – חוברות הסברה

לתשומת לבך, המידע בעלונים מעודכן לתאריך ההוצאה של העלון .למידע העדכני ביותר, נא עיין/י באתר בקצבאות, ביטוח וגבייה וביישום הטבות למקבלי קצבאות במוסדות וארגונים . זכויות אזרחים ותיקים קובץ PDF להורדה

קרא עוד »
ביטוח לאומי

דמי פגיעה לנפגע עבודה

ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד. לשם כך משלם להם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה

קרא עוד »
ביטוח לאומי

חרבות ברזל – אבטלה

בעקבות המלחמה חלו הקלות ושינויים בזכאות לדמי אבטלה למי שפוטר או הוצא לחל”ת ע”י מעסיקו במהלך התקופה שמ-7.10.23 עד 30.11.23. חשוב שתדעו! בימים אלה פיתחנו מערכת ייעודית

קרא עוד »

תוכן עניינים