זכות השימוע ועילות נוספות

סע”ש (ת”א) 31161-01-19 ירון נגר-תירוש סוכנות לביטוח בע”מ

פסק הדין מפרט את המסכת העובדתית הבאה:

בית הדין מקדים אחרית לראשית וקובע כי דין התביעה להתקבל בחלקה במובן זה שהשימוע היה שלא כדין.

הנתבעת רצתה לפטר את התובע וזימנה אותו למחרת היום לשימוע (מיום הזימון).

הן התובע והן הנתבעת מודעים לכך שהיו פגמים בשימוע.

התובע טען כי הנתבעת לא מסרה לו את פירוט הטענות שבגינן הוא מזומן לשימוע, השימוע נערך תוך פחות מ-24 שעות לאחר הודעת הזימון לשימוע וההודעה על סיום העסקה ניתנה ביום השימוע.

הנתבעת מצידה טענה כי היו פגמים מינוריים בהליך השימוע, אך כעקרון זכות השימוע נשמרה.

בית הדין קובע כי הפגמים שנפלו בהליך השימוע הם מהותיים ולא פרוצדורליים.

בית הדין קובע כי לתובע לא ניתנה אפשרות להתכונן כראוי לשימוע וכן כי סמיכות הזמנים בין מועד השימוע למכתב הפיטורים בעייתית וכפי שקובע בית הדין כלשונו:

“גם העובדה כי לתובע ניתן מכתב פיטורים זמן קצר לאחר שיחת השימוע ועוד באותו היום (בין אם חלפה שעה בלבד כטענת התובע, או חמש שעות, כטענת הנתבעת), מחדדת את המסקנה ולפיה השימוע לא נערך בנפש חפצה, כפי המתחייב”
בהמשך פסק הדין מובאת טענת התובע כי שכרו הועלה ללא הודעה כקבוע בחוק הודעה לעובד.

בית הדין קובע כי המקרה עונה להגדרת החריג הקיים בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס”ב-2002 ולכן התביעה בעילה זו נדחית.

עוד הוסיף התובע וטען כי תלושי השכר שלו היו פיקטיביים, בית הדין דחה טענה זו וקבע כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה בעילה זו.
בנוסף, התובע טען כי הוא זכאי לגמול שעות נוספות, גם עילה זו נדחתה, כאשר בית הדין קבע כי הנתבעת אסרה על התובע לעבוד בשעות נוספות.

בסופו של דבר נקבע כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 28,500 ₪

לסיכום
אנו למדים מפסק דין זה כי הליך השימוע הוא הליך שיש לדקדק בו, הן בפירוט הזימון לשימוע, הן במתן זמן מספק לעובד להתכונן לקראת השימוע, והן במתן זמן דרוש לאחר השימוע לצורך בחינת טיעוני העובד בלב פתוח ובנפש חפצה ולא הליך שימוע למראית עין.