Search
Close this search box.
דף הבית » זכויות עובדים » תנאי עבודה » תשלום פיצויים מהמעסיקה לעובדת בגין אי נקיטת אמצעים למניעת עישון בסביבת העבודה

מאמרים חדשים

קטגוריות
ארכיון
יולי 2024
ב ג ד ה ו ש א
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  

תשלום פיצויים מהמעסיקה לעובדת בגין אי נקיטת אמצעים למניעת עישון בסביבת העבודה

סע”ש  70406-11-20 – רחלי ברששת נ’ יוסף סגלוביץ’ בע”מ

לפתחו של בית הדין האזורי בנצרת הגיעה תביעת עובדת (להלן: “התובעת”) כנגד מעסיקתה (להלן: “הנתבעת”). הנתבעת היא חברה בע”מ אשר עוסקת בשיווק תוצרת חקלאית ופועלת במתחם ובו מחסן ומשרדי ההנהלה בעוד שהתובעת הועסקה במשרדי הנתבעת כתמחירנית בין החודשים 04/2018 ועד ל- 07/2020 כאשר בחודש זה פוטרה מעבודתה.

פיצוי בגין סביבת עבודה בטוחה

במסגרת התביעה, דרשה התובעת פיצוי בגין הפרת חובת הנתבעת לספק לעובדיה סביבת עבודה בטוחה וזאת לאחר שנטען על ידי התובעת כי סדרנים אשר עובדים במקום העבודה עישנו במשרדה בשעות שלאחר סיום עבודתה, השאירו במשרדה בדלי סיגריות ואפר.

וכן טענה כי נאלצה לחלוק את משרדה אשר ממוקם באזור משרדי ההנהלה עם אחד ממנהלי החברה אשר עישן בתוך המשרד המשותף מדי יום, דבר אשר גרם לוויכוחים מרובים בין השניים.

חרף בקשותיה החוזרות של העובדת להפסקת העישון במשרדה ובמשרדים הסמוכים לא חל שינוי בהתנהגות העובדים ואלה המשיכו לעשן בסביבת העבודה של התובעת מדי יום ביומו. כמו כן, טענה התובעת כי חשיפתה היום – יומית לעישון מסיבי סביבה גרמה לה לנזק בריאותי ממשי וכן טענה כי הנתבעת לא נקטה כל פעולה למניעת עישון בסביבת העבודה ובכלל זאת, לא הציבה שלטים האוסרים על עישון במתחם ולא ביצעה כל פעולת אכיפה אחרת חרף תלונותיה החוזרות של התובעת למשך כל תקופת עבודתה כאמור. התובעת אף הפנתה לתיקון החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ”ג – 1983 (להלן: “החוק”)  משנת 2012 אשר במסגרתו עישון במקום העבודה נאסר וטענה כי נוסף על כך הנתבעת הפרה את חובתה לפי סעיף 2 לחוק ולא הציבה שילוט המורה על איסור עישון במקום העבודה.

קביעת בית הדין

בית הדין קבע כי יש לקבל את גרסת התובעת ולהורות, כי בזמן אמת עובדים אכן עישנו בחדרה של התובעת כפי שטענה. בנוסף, לא הוכח כי בתקופת עבודתה הוצבו בנתבעת שלטים האוסרים על עישון ויש להוסיף כי מעבר לדרישה זו, העישון התרחש גם באיזור משרדי ההנהלה שם הועסקה כאמור התובעת כך שהמנהל עצמו חשף את התובעת לעישון על כל המשתמע מכך. כמו כן, עלה גם כי הדבר מהווה הפרת חובתה החוזית של הנתבעת כלפי התובעת להבטיח לתובעת סביבת עבודה בטוחה, והפרת חובת ההגינות ותום הלב.

בית הדין הבהיר בפסק דינו כי: 

“בגדר חובת המעסיק להבטיח סביבת עבודה בטוחה, מוטלת על המעסיק חובה למנוע עישון במקום העבודה, שכן לא יכולה להיות מחלוקת שחשיפת אדם לעישון מעמידה אותו בסיכונים בריאותיים משמעותיים. זאת ועוד, לאור טיבם של יחסי העבודה, אשר מאופיינים ב”קרבה” חוזית ניכרת, בכפיפות ובתלות – חובת המעסיק למנוע עישון במקום העבודה היא חובה מוגברת, כשם שהסטנדרטים החוזיים האחרים, כגון חובת הצדדים לנהוג בתום לב, בדרך מקובלת, בהגינות ובנאמנות  – מוגברות אף הן בתחום יחסי העבודה”.

כמו כן, פסק בית הדין לעובדת פיצוי בסך של 35 אלף ₪ בגין כל אלה והדגיש את חובת ההנהלה לשמש דוגמא אישית לעובדים תוך הבנה כי שימוש דוגמא שלילית יצרה בנתבעת תרבות ארגונית של עישון במקום העבודה. בבית הדין לקח בחשבון גם את הסבל, התסכול ועוגמת הנפש אשר נגרמו לתובעת כתוצאה מהמצב, את העובדה כי העובדת נחשפה לעישון לאורך כל תקופת עבודתה ואת הפגיעה בכבודה של התובעת כתוצאה מאלה וכתוצאה מכך שפניותיה לא טופלו כראוי.

תוכן עניינים