עדכוני פסיקה וחקיקה חודש פברואר

מאמרים חדשים

ארכיון
ספטמבר 2021
ב ג ד ה ו ש א
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  
Young economist or analyst with pen pointing at graph on document while analyzing financial information

עדכוני פסיקה וחקיקה חודש פברואר

לקוחות נכבדים,

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

פסיקה

אישור מחלה שהוצג באיחור של שבועיים

דמ (ת"א) 45693-03-19         שרה בן משה – מיכל סליטרניק

הקדמה:

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, נדונה תביעת עובדת לתשלום דמי מחלה עבור תקופת היעדרות מהעבודה במשך כשבוע במהלך חודש עבודתה האחרון אצל המעסיקה, אף כי תעודת המחלה מטעם רופא המשפחה הומצאה באיחור של כשבועיים.

העובדת ביקשה מהמעסיקה מראש לשהות בחופשה למשך שבוע עבור תקופה זו וכך אושר לה.  לטענת המעסיקה, לאחר חזרת העובדת לעבודה היא לא הודיעה כי שהתה במחלה ולא בחופשה.

העובדת עבדה כמטפלת אצל המעסיקה ונעדרה מעבודתה במשך כשבוע במהלך חודש עבודתה האחרון, תביעתה היא בגין תשלום דמי מחלה לתקופה זו. לתביעה צורף אישור מחלה, שהוצא בדיעבד) מטעם רופא משפחה..

בית הדין האזורי לעבודה פסק כי על פי סעיף 2 לחוק דמי מחלה (להלן: החוק), אשר כותרתו "הזכות לדמי מחלה" קובע בסעיף קטן (א) כי עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעסיקו (כפוף לתקופת הזכאות המקסימלית) תשלום על פי חוק בעד תקופת מחלתו וכי חוק חופשה שנתית קובע בסעיף 5(א)(4) כי במניין ימי החופשה לא יבואו ימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה. משכך, לא ניתן לזקוף את ימי המחלה על חשבון ימי החופשה השנתית.

ראשית, עצם העובדה, כי העובדת ביקשה מראש לשהות בחופשה בתאריכים בגינם היא מבקשת דמי מחלה אינה טעם לדחיית דרישתה, ויש לבחון האם מתקיימים התנאים לתשלום דמי מחלה; אשר לתוקף אישור המחלה שהוצג, לפי תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה) (להלן: התקנות):

  1. תשלום דמי המחלה מותנה בהצגת "תעודת מחלה". בתקנה 2 לתקנות מפורטים הנתונים שצריכה לכלול "תעודת המחלה".
  2. תעודה מטעם קופת החולים- לפי תקנה 2(ב) לתקנות, עובד שהוא חבר קופת חולים ימציא תעודה מקופת החולים. המשקל שהמחוקק מעניק לתעודות רפואיות מטעם רופא קופת-חולים גבוה לעומת תעודות רפואיות אחרות.

במקרה זה, העובדת הציגה אישור מחלה מטעם קופת החולים והעובדה כי התעודה ניתנה בדיעבד אינה טעם לשלול את תוקפה ואת תשלום דמי המחלה.

אמנם אישור המחלה הוצג למעסיקה כעבור שבועיים לאחר סיום תקופת המחלה של העובדת ובכך העובדת פעלה שלא על פי התקנות, אשר מחייבות עובד הנעדר עקב מחלה למסור למעסיק הודעה על כך בתוך 3 ימים מהיום הראשון להיעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבודה. אך בית הדין פסק כי הוראה זו מותנית בכך שהמעסיק הביא את החובה האמורה לידיעת העובד.

במקרה זה, המעסיקה לא הוכיחה שההוראה הובאה לידיעת העובדת. על כן, המחדל בהצגת האישור במועד אינו שולל את זכאות העובדת לדמי מחלה.

בנוסף ציין בית הדין כי כבר נפסק שאין בהפרת חובת העובד לעניין זה לשלול את תוקף אישור המחלה באופן המאפשר למעסיק להתעלם ממנו. 

דרישת המעסיקה לקבל אישור ביקור מזמן אמת הייתה לגיטימית, הגם שמדובר באישור מחלה שהונפק על ידי רופא קופת חולים. על העובדת היה לשתף פעולה בעניין זה ולהמציא את האישור.

עם זאת, נפסק כי גם במקרה בו אישור המחלה הומצא באיחור, אין בכך לשלול את עצם הזכות לקבל דמי מחלה. זאת משום שבסופו של יום העובדת אכן נבדקה כשבועיים קודם להוצאת האישור אצל הרופא. בכך הופרך החשד כנגד אישור המחלה. לפיכך, התובעת זכאית לדמי מחלה בגין ימים בהם נעדרה מעבודתה בהתאם לאישור המחלה וזאת בסך של 1,000 ₪.

יעדים סניפיים אינם שכר

סעש (י-ם) 17322-09-17 רותם זר – איל מקיאג' קוסמטיקה (2013) בע"מ

הקדמה:

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פסק לאחרונה בתביעת עובדת  כי עמידה ביעדים סניפיים אשר השתנו על בסיס יומי או שבועי, אינם נכללים בשכר הרגיל לצורך חישוב פיצויי פיטורים או לזכויות אחרות.

העובדת טענה כי בהסכמים שנחתמו עמה, נקבע כי שכרה הקובע לעניין הפרשות, חישוב פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת לא יכלול מענקים, השתתפויות והטבות אחרות. יחד עם זאת, בפסיקה נקבע כי בקביעת השכר הקובע יש להבחין בין זכויות המגיעות לעובד מכוח חוק, שאז שיעור השכר הקובע הוא בהתאם להוראות החוק, ובכל הנוגע לזכויות המגיעות לעובד מכוח ההסכם, שיעור הקובע הוא בהתאם להוראות ההסכם.

לטענת העובדת, תשלום ה"בונוסים" נגזר מסך המכירות החודשי שביצעה באופן אישי, ולפיכך מהווה עמלות מכירה, המהוות חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב זכויותיה, לרבות חישוב ההפרשות לקרן הפנסיה והפיצויים.

המעסיקה טענה כי שכרה הכולל של העובדת אינו כולל בונוסים, הן בהתאם להסכם העבודה, והן בהתאם לפסיקה בסוגיה זו. העובדת ציינה כי הבונוסים ששולמו לתובעת ברובם היו בגין הישג הסניף, ולא הישג העובדת, וכן כולם תלויי יעד המשתנה על בסיס יומי או שבועי, כלומר לא מדובר בגמול ששולם לתובעת בגין ביצוע העבודה הרגילה, אלא בגין עמידה ביעד שנקבע, ומשכך בהתאם לפסיקה לא מדובר בחלק משכרה הרגיל של התובעת.

נקבע כי נטל ההוכחה מוטל על כתפי העובדת, בהתאם לפסיקה, וכי העובדת לא עמדה בנטל זה.  המעסיקה הוכיחה כי הבונוסים תלויים בין היתר בהגעת "הסניף" ליעדים, וכי הבונוסים השתנו ולא היו קבועים. יתרה מכך, מעדות העובדת עולה שלמעט חודש אחד, כלל לא עמדה ביעדים האישיים ומשכך הבונוסים שקיבלה היו רק בגין הגעת הסניף ליעדים שנקבעו לסניף.

בית הדין קבע כי אין מדובר בפרמיה שנכללת בשכר הרגיל לצורך חישוב זכויות התובעת לפיצויי פיטורים או לזכויות אחרות. התביעות לתשלום הפרש פיצויי פיטורים, הפרשות לביטוח פנסיוני, הפרשי דמי חופשה, הפרשי דמי מחלה ודמי חגים, בגין בונוסים – נדחו.

מאמרים

שכר סופרים

הקדמה:

שכר סופרים הוא הגמול הכספי שמשלם המוציא לאור לסופר בתמורה לזכות להדפיס ולמכור את יצירתו. שכר סופרים משולם בגין שירה, נגינה ,ריקוד, כתיבה עיונית, ולמעשה בגין כל יצירה כתובה.

מדובר בסכומים המשתלמים למקבל על ידי מוציא לאור, לרבות רכישת זכות או זכות שימוש המוקנות לפי כל דין, והכל בין בכסף ובין בשווה כסף, בין בתשלומים חד-פעמיים ובין בתשלומים תקופתיים, לרבות החזר הוצאות ולרבות מס ערך מוסף על פי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, אך למעט תשלומים שעליהם חלה חובת ניכוי לפי התקנות החלות על ניכוי מס הכנסה ממשכורת או משכר עבודה, שהן בתוקף ביום התשלום.

שכר סופרים הוא אפשרות בחירה שנותן מס הכנסה שלא לפתוח תיק במס הכנסה כעצמאים אלא לעשות תיאום מס פשוט.

הכללים לקביעת גובהו של שכר הסופרים נקבעים בהסכם ההתקשרות שבין המחבר למוציא לאור.

ישנם 3 תשלומים למדינה בעד כל גמול שמקבל עובד במדינת ישראל, הם מס ערך מוסף, מס הכנסה וביטוח לאומי.

מס הכנסה סופרים

פקודת מס הכנסה (קביעת שכר סופרים כהכנסה), התשכ"ד-1963, קבעה כי המשלם שכר סופרים חייב לנכות ממנו מס הכנסה במקור. עוד נקבע  בתקנות מס הכנסה (ניכוי משכר סופרים), התשכ"ד-1964, כי שיעור המס המנוכה במקור משכר סופרים שווה לשיעור המס המרבי (47%) . כאשר שיעור זה מוגזם , ניתן לקבל הקלה שיכול לרדת עד לשיעור של 30%, בכפוף לאישור פקיד השומה. יש לציין כי על נותן השירות לבקש אישורים מטעם המזמין השירות בעד הסכומים ששולמו ובעד תשלום המס.

ביטוח לאומי

מזמין השירות משלם תשלום ביטוח לאומי עבור נותן השירות, ככל שהיקף השירות נקבע לתקופה של לפחות רבעון שנתי או למתן של שבעה שיעורים או הרצאות מראש. באם מדובר בנותן שירות תחת הגדרת אמן, יש צורך בהזמנת חמש הופעות מראש, וכן את אישור שר העבודה והרווחה.

עלויות ביטוח לאומי זהות לאלו של עובד שכיר. אולם צו הביטוח הלאומי תשל“ב – 1972 סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, וקבע כי באם מדובר בשירות חד פעמי של עד 6 פעמים בשנה, וכן חוזה לפחות מרבע שנה- קיים פטור מביטוח לאומי.

כל עוד לא רשום באישור שמעביר המשלם של שכר הסופרים כי עבור הסופר שולם ביטוח לאומי, פקידי מס הכנסה, המקבלים את האישור הנ"ל, מסווגים  את שכר הסופרים כהכנסה מעסק. וכך הנתונים עוברים לביטוח לאומי שבתורו רושם את העובד כעצמאי ותובע ממנו תשלום.

מס ערך מוסף

 החוק בעניין נוגד את הוראה הכללית, הקובעת שעל נותן שירות לשלם את המע"מ. באספקת שירותים נקודתיים וקבלת גמול על דרך של שכר סופרים, מוטל חובת תשלום המע"מ על מקבל השירות. באופן פרטני, תקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף קובעת את חובת התשלום על מזמין השירות " עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מן המפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גימלה או קיצבה, יהיו חייבים בתשלום המס בשל השירות, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות"

אותה הוראה רלוונטית למקצועות המוגדרים בלבד. תקנה 1(2) לתקנות מס ערך מוסף (רישום)

קובעת שבאם כלל העסקאות של אדם משולמות מכוח תקנה 6(א), הוא אינו חייב ברישום ואינו חייב בדיווח למע"מ. זאת לאור העובדה שנטל התשלום מוטל על מקבל השירות.

המשלם עבור השירות אינו חייב לשלם לנותן השירות זכויות סוציאליות של עובד שכיר, כמו חופשה, מחלה והפרשה לפנסיה.

תשלום פיצויי פיטורים ושכר אחרון של עובד שנפטר

סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים קובע, עובד שעבד לפחות שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ונפטר, שאריו יהיו זכאים לפיצויי פיטורים.

החוק מגדיר מי הם שאריו של עובד: "שאירים" לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.

יש לשים לב כי החל משנת 2008 (כניסתו של צו ההרחבה לפנסיה חובה) שאריו של העובד יהיו זכאים לקבל רק את החלק היחסי מהפיצויים שאותו לא הפריש המעסיק לביטוח הפנסיוני (2.33%)

אם המעסיק הפריש את מלוא פיצויי הפיטורים לאורך כל תקופת ההעסקה (8.33%) השארים לא יהיו זכאים לקבל פיצויים מלבד הכספים אותם הם רשאים למשוך מקרן הפנסיה.

סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים מגדיר ילד של עובד לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי :

 "ילד" – ילד של המבוטח, לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה:

(1)   לא מלאו להם שמונה-עשרה שנה;

(2)   לא מלאו להם עשרים שנה, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם צבאית של צבא הגנה לישראל;

(3)   לא מלאו להם עשרים ושתיים שנה והם –

(א)   בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על שלושים וששה חדשים;

(ב)   בנות המשרתות בשירות לאומי בהתנדבות שאישר השר ובתנאים שקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;

אם אין למנוח בן זוג או ילדים שעונים על התנאים בסעיף, השארים שיהיו זכאים לפיצויים הם:

  • ילדים והורים שעיקר פרנסתם הייתה על הנפטר
  • אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות 12 חודשים ופרנסתם הייתה על הנפטר.

במקרה של עובד שנפטר אשר השאיר אחריו רק ילדים בוגרים, שלא היו תלויים בו לפרנסתם, לא קיימת מכוח החוק, כל חובת תשלום פיצויי פיטורים לילדיו.  

סעיף 7 לחוק הגנת השכר קובע כי " נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לענין זה; לא הורה – ישולם לבן-זוגו, ובאין לו בן-זוג – ליורשו"

 כלומר, סעיף 7 לחוק הגנת השכר קובע כי שכרו האחרון של העובד ישולם בסדר הבא:

  1. לידי מי שהעובד הורה לעניין זה
  2. לא הורה העובד, ישולם לבן הזוג
  3. אם אין לעובד בן זוג ישולם שכר העבודה ליורשו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

תגיות תוכן

WP2Social Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן